סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 863
 

"זה הכלל כל שניטל האילן ויכולה לעמוד בפני עצמה כשרה, ועולין לה ביו"ט"

סוכה כג ע"א

רש"י פירש: שמדובר כאן בסוכה שקרקעיתה היא על גב האילן, וכשעולה על הסוכה הוא משתמש בעצם האילן. הר"ן דייק בדברי המשנה: שמדובר בכה"ג שהרי אמרה המשנה שאין עולין לה ביו"ט, משמע שהסוכה היא על גב האילן ממש. וכתב הר"ן: כיון שלמדנו לעיל שלא יעמיד בדבר המקבל טומאה, ה"ה בענינינו לא יסמוך את הסכך על גבי האילן, שאסרו חכמים להעמיד את הסכך בדבר הפסול לסכך בו, גזירה שמא יבוא לסכך בו, אבל יכול לסכך על גבי יתדות העומדים על גב האילן, שכיון שהיתדות מפסיקים בין האילן לסכך לא גזרו בזה. התוס' הקשו על שיטה זו מדברי הגמ' בשבת (קנ"ד:) שהגמ' רוצה להוכיח ממשנתינו שאסור להשתמש אף בצידי האילן, והגמ' סברה שמדובר שעשה את דפנות הסוכה באופן שחקק באילן ותקע בנקבים את הדפנות וסיכך על הדפנות. ודחתה הגמ': שמדובר שענפי האילן עצמו משמשים לדפנות והניח הסכך על הענפים, ועכ"פ מוכח שאין מדובר כאן שקרקעית הסוכה על האילן, אלא הסוכה בצידי האילן. ולכן פירשו התוס' שמדובר, שהסוכה נמצאת על הקרקע והסכך נסמך על צידי האילן, ואין עולין לה ביו"ט, היינו שאין נכנסים לסוכה ביו"ט, מפני שגוזרים שמא יניח דבר על הסכך וישתמש באילן. ובתוס' במס' שבת פירשו: שדרכם היה להניח חפציהם על הסכך, לכן גזרו שלא יעלה אל הסוכה, וכפירוש התוס' פירש"י במסכת שבת, שלכן נקטה המשנה הלשון "ואין עולין לה ביו"ט" אע"פ שאין מדובר כאן שעולה על האילן, מפני שכל כניסה לסוכה קורא התנא בלשון עליה שכן היה דרכם לעשות את סוכתם על גגותיהם. ולפי שיטת התוס' קשה: מדוע סוכה זו שסככה נסמך על האילן כשרה, והרי האילן פסול לסכך, ונמצא שהוא מעמיד את הסכך בדבר הפסול לסיכוך, והר"ן הביא ליישב בשמם: שאין דרך לסכך באילן, על כן לא גזר רבי יהודה בזה לומר שאם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה תהיה הסוכה פסולה.

(שיעורי היום)