הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
יומא פו ע"ב
חזרה בתשובה רק מתוך אהבה
בתלמוד הבבלי (יומא פו, ב) מובא מאמר מעניין:
"אמר ריש לקיש: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות, שנאמר +הושע יד+ שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך. הא עון מזיד הוא, וקא קרי ליה מכשול. איני? והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר +יחזקאל לג+ ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם (חיה) +מסורת הש"ס: [הוא]+ יחיה! - לא קשיא; כאן - מאהבה, כאן – מיראה".
מסקנת הדברים היא שאם אדם חוזר בתשובה מתוך יראה זדונותיו הופכות לשגגות, ואם הוא חוזר בתשובה מתוך אהבה זדונותיו נהפכות לזכיות.
במקבילה בתלמוד הירושלמי (פאה א, א) מובא:
תלמוד ירושלמי פאה א, א:
"הרי שהיה אדם רשע גמור כל ימיו ובסוף עשה תשובה הקב"ה מקבלו מה טעם ובשוב רשע מרשעתו אמר רבי יוחנן ולא עוד אלא כל העבירות שעשה הן נחשבין עליו כזכיות מה טעם: 'מור ואהלות קציעות' - כל בגדותיך כל בגידות שבגדת בי הרי הן כמור ואהלות".
התלמוד הירושלמי לא מעלה אפשרות שזדונות יהפכו לשגגות, וממילא לא מעלה מושג שנקרא תשובה מיראה.
נראה לומר שהתלמוד הירושלמי לא מקבל את המושג תשובה מיראה. תשובה פירושה חזרה אל החיים. ומי שנמצא במציאות של יראה, אף על פי שהוא עזב את רשעתו, למרות שברור הדבר שהוא נמצא במקום הרבה יותר טוב מאשר היה קודם אינו יכול להיקרא חוזר בתשובה.
לדעת התלמוד הירושלמי רק אדם שחוזר בתשובה מתוך אהבה נקרא חוזר בתשובה.
