שררה וצורכי ציבור / חנן חריף
בבא בתרא לו ע"א
פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון
במסגרת הדיונים בדיני חזקות קובע התלמוד: "והני דבי ריש גלותא, לא מחזקי בן ולא מחזיקינן בהו" (= אנשיו של ראש הגולה, מנהיג יהדות בבל – אין להם חזקה על רכושנו [גם אם לא מחינו על החזקתם] ואין לנו חזקה על רכושם). העובדה שהם מחזיקים ברכוש שלנו אינה מעניקה להם חזקה עליו – על פי רש"י, מכיוון שהיראה מפניהם היא שגרמה לאדם הפשוט שלא למחות. אך מדוע במקרה ההפוך, שבו אדם רגיל מחזיק בשדה או בבית של מי מאנשי ראש הגולה, אין החזקתו מהווה 'חזקה' לאחר שלוש שנים ללא מחאה מצד הבעלים?
לכך מביא רש"י שני הסברים. הראשון – "מתוך שהם עשירים ויש להם בתים ושדות הרבה, מניחין בני אדם לדור בבתיהם ושותקים ושמחים, כדי להשביח קרקע שלהם וימצאום מתוקנים...". התועלת שהם מפיקים מכך שאנשים גרים בבתיהם ועובדים בשדותיהם הנטושים גורמת לכך שלא יתבעו את רכושם עד שיצטרכו לו. רש"י מוסיף גם שאין הם מקפידים למחות במהלך שלוש שנות החזקה, מכיוון שהם יודעים שלא יתקשו להוציא את הפולש מרכושם גם מאוחר יותר.
לפי הסבר זה, לא חלים כללי החזקה על אנשי ראש הגולה מפני עושרם ותקיפותם. גם הרמב"ם בהלכות טוען ונטען (פרק יג הלכה ב) פסק כי "ראשי גלויות של אותו זמן, והגזלן והעכו"ם אין אכילתן ראיה מפני שהן בעלי זרוע..." – ראשי הגולה צמודים לגזלנים ולעכו"ם התקיפים. לעומת זאת, הסברו השני של רש"י לא מוציא אותם מכלל דיני החזקה אלא קובע כי "לפי שעסוקין בצרכי ציבור אין יודעין מי מחזיק בשלהם". אנשי ראש הגולה, המקורבים לשררה, אינם פנויים לערער על הפלישה לרכושם מפני שהם עסוקים בצורכי ציבור, ולכן לא מחו תוך שלוש שנים, למרות שעקרונית גם עליהם חלים דיני החזקה. פירוש זה איננו מוצא חן בעיני רש"י, המוסיף – "ולא נהירא". האם מפני שעסוקים בצורכי ציבור אין הם מסוגלים לשלוט ברכושם?
יהיה הפירוש אשר יהיה, הוא מעלה את המתח והשניות הקיימים בתפקידים ציבוריים. העיסוק ב'צורכי ציבור' נושא עמו, יחד עם העבודה למען הכלל, גם את הפיתוי לשררה, להפעלת כוח וסמכות על הזולת ולניצול הקרבה לקופה הציבורית - וכמה מהאירועים החדשותיים האחרונים יעידו. במקומות רבים בתלמוד נמתחת ביקורת על אנשי ראש הגולה הרודים בציבור, אך הם לא לבד: גם שלטון ה"פרנסים" בקהילות יהודיות רבות בימי הביניים ובעת החדשה זכה לביקורות חריפות מתוככי החברה היהודית – כאשר אלו התנהגו בדרך אלימה או נצלנית.
