הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
היו שני רבינא
יומא דף עח ע"א
(תינח יום הכפורים דליכא מנעל,) שבת דאיכא מנעל מאי? אמר נחמיה חתניה דבי נשיאה: אנא חזיתיה לרבי אמי ורבי אסי דמטו עורקומא דמיא, ועברוה, דרך מלבוש. - תינח מנעל, סנדל מאי איכא למימר? -
אמר רב ריחומי: אנא חזיתיה לרבינא דעבר דרך מלבוש.
רב אשי אמר: סנדל לכתחלה לא.
ריש גלותא איקלע להגרוניא לבי רב נתן. רפרם וכולהו רבנן אתו לפירקא, רבינא לא אתא.
למחר בעי רפרם לאפוקי לרבינא מדעתיה דריש גלותא. אמר ליה: מאי טעמא לא אתא מר לפירקא? אמר ליה: הוה כאיב לי כרעאי. - איבעי לך למיסם מסאני! - גבא דכרעא הוה. - איבעי לך למרמא סנדלא. - אמר ליה: עורקמא דמיא הוה באורחא. - איבעי לך למעבריה דרך מלבוש. -
אמר ליה: לא סבר לה מר להא דאמר רב אשי: סנדל לכתחלה לא?
1.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שא סעיף ד:
היה הולך לדבר מצוה כגון: * ז להקביל (י) פני רבו (יא) <ב> או פני מי שגדול ממנו בחכמה, * יכול לעבור בה ובלבד שיעשה שינוי כגון שלא יוציא ידו מתחת שפת חלוקו, כדי שיזכור ולא יבא לידי סחיטה (וע"ל סי' תרי"ג סעיף ה' (יב) ובס"ח בהג"ה).
ואסור לעבור בסנדלו, דכיון דאינו יכול להדקו ולקשרו יפה חיישינן דלמא נפל ואתי לאתויי. אבל במנעלו, מותר.
בפשטות, השולחן ערוך פוסק כרב אשי וגם רבינא חזר בו והודה לרב אשי [כך משמע מדברי רבינא עצמו].
2.
תוספות ישנים מסכת יומא דף עח עמוד א:
א"ל לא סבר מר להא דאמר רב אשי סנדל לכתחילה לא. ק"ל הא רב רחומי הוא דאמר לעיל אנא חזיתיה לרבינא דעבר דרך מלבוש
הוא מקשה הרי רבינא עצמו כבר נהג לעבור במים בסנדל [כך משמע מעדותו של רב רחומי] ומדוע ענה לאמורא רפרם שיש לפסוק כרב אשי.
3.
והוא עונה:
ושמא זה ראיה לפירוש רבי שרגיל לפרש דתרי רבינא הוו
היו שני חכמים בשם רבינא. כנראה כוונתו שרבינא מוזכר בדברי רפרם היה רבינא מוקדם. בראשונים בש"ס משמע שהיה רבינא בימי רב יוסף, בימי רבא, ובימי רב אשי [למעשה 3 חכמים בשם רבינא].
4.
על פי אטלס עץ חיים:
רפרם -
אמורא בבלי בדור השביעי. תלמידו של רב אשי (כתובות דף צ"ה ע"ב). חברו של רבינא האחרון: "רבינו סבר לאכשורי וכו' אמר ליה רפרם וכו'" (גיטין דף י"א ע"א). אחרי רב גביהה מבי כתיל עמד בראש ישיבת פומבדיתא בשנים ד' קצ"ב - ד' ר"ב (432 - 442). רב אבהו האחרון היה מראשי כלה בישיבתו: "אמר רב שמואל בריה דרב אבהו [היה מראשוני רבנן סבוראי]: 'אבא מרישי כלי דרפרם הוה'" (חולין דף מ"ט ע"א).
רב רחומי. היו שנים:
רב רחומי א
אמורא בדור הרביעי תלמידו של אביי ושל רבא
רב רחומי ב
אמורא בדור השביעי תלמידו של רבינא [חברו של רב אשי]. עמד בראש פומפדיתא אחרי רפרם [בשנים 442-448]
בסוגייתנו רב רחומי [רק אם נאמר ש"רב ריחומי" זהה ל"רב רחומי"] ראה את רבינא. מתאים לרב רחומי ב' שהיה תלמידו של רבינא.
הגמרא מספרת על מפגש של רפרם עם רבינא. גם רפרם חי בתקופת רבינא [כנראה שהיה יותר מבוגר מרב רחומי ב'].
לפי הנ"ל קצת קשים דברי ה"תוס' ישנים" שהיו שני רבינא. [כי אף שיטה לא טוענת שהיו שני "רבינא" באותו דור!]
5.
ולפי זה מתאים דווקא התרוץ השני שלו:
אי נמי דחויי דחי ליה רבינא אבל לא סובר כן:
כנראה שהוא מתכוון בהסבר זה לומר, שרבינא באמת נשאר בסברתו שלו שמותר לעבור במים בסנדלים, ומה שלא בא למפגש אצל ראש הגלות נובע מסיבה אחרת, ורק כדי "להצטדק" ["דחויי דחי ליה"] אמר שלא בא בגלל שיטת רב אשי.
5.1
ולא מובן מדוע הוא לא מסביר פשוט, שרבינא חזר בו והודה לרב אשי. ובאמת כך מסביר המאירי, ראה "מתיבתא", הערה כח בהרחבה.
6.
ואולי אפשר לומר: בסוגייתנו מדובר באמת ברבינא הקדום [רבינא הראשון שחי בימי אביי ורבא] וברב רחומי א' שהיה תלמידו של רבא ובהחלט יתכן שרב רחומי א' ראה את רבינא הקדמון. ואין זה רבינא שמוזכר אחר כך בסוגיה יחד עם רפרם וריש גלותא, ולכן אין סתירה בין רבינא לעצמו - ולזה מתכוון ה"תוס' ישנים" בתרוצו הראשון, שהיו שני רבינא!
7.
ולמסקנת הסוגיה ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד עה, שהרי"ף והרא"ש פסקו כרב אשי כיון שהוא "בתראי" נגד רבינא [ולא מצאתי כך בלשונם]. וראה שם, בהערה יב, ש"המאירי" מביא שיש מי שפוסק כרבינא שמותר לעבור במים אף בסנדלים ולא רק בנעלים.
8.
ונראה להסביר את מי שפוסק כרבינא, שהוא סבור שרבינא לא חזר בו, וכפי התרוץ השני לעיל ב"תוס' ישנים".
ואמנם תמיד מכריעים כרב אשי נגד רבינא, אלא יש לומר שבכך שהגמרא מביאה את רבינא בסוף הסוגיה, משמע שהלכה כמותו [וגם עניין כזה נכלל בכלל "הלכה כבתראי"], ומי שסידר את הסוגיה אינם רב אשי ורבינא עצמם אלא מישהו מהסבוראים שגם היה "עורך הגמרא".
