הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רב אשי הקדמון 

יומא דף עז ע"ב

תנו רבנן: ההולך להקביל פני אביו או פני רבו, או פני מי שגדול ממנו - עובר עד צוארו במים, ואינו חושש.
איבעיא להו: הרב אצל תלמיד מאי?
תא שמע, דאמר רב יצחק בר בר חנה: אנא חזיתיה לזעירי דאזל לגבי רב חייא בר אשי תלמידיה.
רב אשי אמר: ההוא רב חייא בר אשי הוא דאזל לגביה דזעירי רביה.

1.

משמע מהסוגיה שמותר לתלמיד לעבור בנהר [וממילא יוצא שרוחץ את גופו ביום כיפור] כדי לכבד את מי שגדול ממנו [אביו או רבו] ואם המצב הפוך - שהרב/האב הולך לכבד את תלמידו/בנו - הגמרא מציגה זאת כבעיה ["איבעיא להו"] ויש בגמרא לכאורה שתי דעות.

2.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תריג סעיף ז:

(כ) <ו> הרב אסור לעבור במים כדי לילך אצל תלמידו.

משמע מהשולחן ערוך שפוסק כדבריו של רב אשי.

3.
ט"ז אורח חיים סימן תריג ס"ק ו:

(ו) (פמ"ג) הרב אסור כו'. - זה בעי' בגמ' ולא איפשטא ופסקו להחמיר
וק"ל [=וקשה לי] הא מידי דרבנן היא וקי"ל [=וקיימא לן] בכ"מ [=בכל מקום] ספיקא לקולא

הוא מקשה על הפמ"ג, שהרי אם הספק לא נפשט בגמרא הרי שהיה צריך לפסוק לקולא [על פי הכלל שבספק דרבנן מכריעים לקולא], שאף לרב מותר לעבור בנהר כדי ללכת אל תלמידו.
[הערה: לא נדון בפרטי הדין עצמו, מדוע הוא כך, ובאיזה אופנים בדיוק מותר או אסור לעבור בנהר].

4.
ולכאורה דבריו תמוהים, שהרי משמע מהשולחן ערוך שפוסק כדעת רב אשי שהוא "בתראי" לעומת רבי יצחק בר בר חנה, ובעיקר מפני שרב אשי היה עורך הגמרא, ומשמע מדברי רב אשי שאין הרב רשאי לעבור בנהר כדי ללכת אל תלמידו. ובאמת קשה גם על ה"פרי מגדים" שמובא בתחילת דברי הט"ז שאומר שמדובר בבעיה שלא נפשטה.

5.
אלא יש לומר, שהט"ז סובר שדברי רב אשי בסוגייתנו לא נועדו להכריע את הדין, אלא באו רק לדחות את הוכחתו של רב יצחק בר בר חנה, ולכן לא תקף כאן הכלל ש"הלכה כבתראי" ו"הלכה כרב אשי".

6.
רב יצחק בר בר חנה היה אמורא בדור השני [כך מוכיח ב"אטלס עץ חיים" מסוגייתנו]. והוא מעיד שראה את "זעירי" שהיה תלמידו של רבי יוחנן וחי בדור השני של האמוראים. זעירי - לפי דברי רב יצחק - היה רבו של "רב חייא בר אשי"
זאת אומרת שכנראה "אשי" זה היה בדורו של זעירי ורב יצחק בר בר חנה - דור שני של האמוראים.

7.
ואולי "אשי" הכוונה לרב אשי הקדמון [ "סדר הדורות" מוכיח שהיה תלמידו של רב הונא], והוא חי בדור שלפני אביי, וניתן ליישב את סדר הדורות בסוגייתנו.

8.
אבל אחר כך בא "רב אשי" וטוען שהתלמיד - רב חייא בר אשי - הלך אל הרב - זעירי - אבל מבחינת זיהוי שמם של הרב ושל התלמיד גם רב אשי מסכים. והנה, אם מדובר ברב אשי "עורך הגמרא" וחברו של רבינא - שמגיב על דברי רב יצחק בר בר חנה - כיצד יתכן שהוא ידע מה היתה העובדה כמה דורות לפניו!

8.1
וקשה לומר, שמכיוון שרב אשי ידע את הדין - ואז יוצא שהוא לא רק דחה את ההכרח של הוכחת רב יצחק, אלא גם חלק עליו לגמרי - הרי שמכח סמכותו קבע את העובדה ההיסטורית [ויש להעיר, שהביטוי של "ההוא רב חייא..." מתאים לומר שרב אשי לא הכירו לעומת דברי רב יצחק שאמר "אנא חזיתיה"]!

9.
אלא כנראה שרב אשי בסוגיה הוא הוא רב אשי הקדמון, שחי בדור שלפני אביי - כלומר בדור השלישי - ויתכן מאד שהכיר את זעירי ואת רב חייא בר אשי. ו"אשי" איננו "רב אשי הקדמון".
ואולי יש לומר שהיו 3 "רב אשי".