דיוק וחידוש ברש"י
מסכת יומא דף עו
עמוד ב
רש"י ד"ה ותירוש ינובב בתולות. זה יין טוב שהוא משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה:
רש"י מפרש כאן דלא כפשטא דקרא, ובזכריה רש"י כפשוטו וכן מביא פשט נוסף וז"ל ותירוש. אשר ינובב בתולות בניב שיר ושמחה ויש פותרין אשר ינובב ויצמח בקרקע בתולה והוא יין משובח :
ונראה שרש"י פירש כאן בענין סתרי הלב, זה מפני המשך הגמרא על המשמעות הכפולה של תירוש שנעשה רש, או אם זכה נעשה ראש, והפירוש שע"י שמגלה צפונותיו ואומר איפה הוא מחביא את כספו וכדומה וע"כ נעשה רש, ואם זכה ושותה במידה נעשה ראש. נעשה חשוב ע"י שמתגלית חכמתו ופיקחותו וכלשון רש"י ד"ה נעשה ראש. שמפקח לבו בחכמה:
ומכאן שהתירוש פעמים גורם לגלות סתרי לבו ופעמים מפקח לבו בחכמה,
עוד אפשר לומר דפירש כך ע"פ מפני מאמר נוסף דאיתא בגמרא מסכת בבא בתרא דף י"ב ע"ב - אמר רב הונא בריה דרב יהושע הרגיל ביין אפי' לבו אטום כבתולה יין מפקחו שנאמר {זכריה ט-יז} ותירוש ינובב בתולות: וברש"י שם ד"ה ינובב בתולות. לב אטום כבתולות עושה נבוב וחלול: ואמנם גם מאמר זה אולי יוכל להתפרש בשני האופנים מפני שמשמע שהוא רוצה לומר דאפילו לבו אטום וכו' שאין זה טוב שהלב אטום וע"כ יותר טוב שירגיל ביין ודו"ק.
