הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
יומא עז ע"ב
ביחס למשנה הראשונה בפרק שמיני של יומא בה נאמר שיום הכיפורים אסור ברחיצה קובעים שני התלמודים שמדובר רק על מגע במים שמטרתו תענוג, אולם אם מדובר במגע עם מים לצורך מצווה אין שום איסור בדבר.
מדגים התלמוד הבבלי (יומא עז, ב):
"תנו רבנן: ההולך להקביל פני אביו או פני רבו, או פני מי שגדול ממנו - עובר עד צווארו במים, ואינו חושש".
בנושא זה מביא התלמוד הירושלמי (יומא ח, א) ברייתא מעניינת:
"תני אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא איסור מלאכה במקום שנהגו היה הולך אצל רבו אצל בתו ועבר בים או בנהר אינו חושש".
אנו רואים כאן זרימה של חיים. התלמוד הירושלמי מדגיש שלא רק הקבלת רבו או אביו שכולנו מבינים שמדובר במצווה מאפשרת מגע במים, אלא גם ביקור אצל בתו גם הוא נחשב בגדר מצווה (אמנם נכון שהברייתא בירושלמי מתייחסת לט' באב, אולם לא נראה שישנו איזה שהוא הבדל בין ט' באב ליום הכיפורים בעניין זה).
