חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

שבת כג-כט

1. על מי נאמר:

א. שייחסו לו דברים שבמציאות לא אמרם כלל וכלל?
 

2. באיזה עניין נזכר:

א. מילה בת שלוש אותיות זהות (בלבד) בעלות נטייה שמאלנית מוגברת...?
 

3. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. שפעלה על פי העיקרון "עד שלא השקיע שמשו של משה הזריח שמשו של יהושע"?
ב. שבנסיבות מסוימות היה דומה למלאך ה' צבאות?
ג. הדמות החמה שתכננה בחום ובחמה רצח בדם קר?
ד. בעל החיים, שאיננו מצוי בשום גן חיות על פני כדור הארץ?
 

4. מה המשותף ל:

א. גזל עניים, ביטול עניים, חשד, בל תכלה?
ב. בבל, מדי, אלכסנדריא, קפוטקיא?
 

5. שונות:

א. היכן בענייננו יש ביטוי לכוונת התורה למנוע את התופעות המגונות של "פרוטקציה", ביטול זמן אפילו של מובטלים, חשד שווא?
ב. היכן בענייננו יש ביטוי מפורט למצוות העשה לדבוק בתלמידי חכמים?
ג. מאיזה פרט בסיפור תנ"כי שמעורבת בו גויה נלמדת הלכה?
 

תשובות

1. על מי נאמר:
א. "... אלא דרב פפא בדותא היא", כ"ז. 2 למטה.

2. באיזה עניין נזכר:
א. "...היינו דמתרגמינן ססגונא ששש בגוונין הרבה" (שתי שינים הן שמאליות...), כ"ח. 3 לפני ההתרחבות.

3. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקת לה אמר לה רב יוסף תניא לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה מלמד שעמוד ענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן" (כ"ג: מעל לשליש התחתון). מתוך תוכן תגובתו של רב יוסף למעשה אשתו משמע, שהיא הקפידה במודע להדליק נר של שבת ממש ברגע האחרון, ולא ברגעי החפיפה בין היום לבין הלילה (ראה רש"י).
ב. "כך היה מנהגו של ר' יהודה בר אלעאי ע"ש מביאים לו עריבה מלאה חמין ורוחץ פניו ידיו ורגליו ומתעטף ויושב בסדינין המצוייצין ודומה למלאך ה' צבאות", כ"ה: בשליש העליון.
ג. "ההיא חמתא דהות סניאה לה לכלתה אמרה לה זיל איקשיט במשחא דאפרסמא אזלא איקשיט כי אתת אמרה לה זיל איתלי שרגא אזלא אתלא שרגא אינפח בה נורא ואכלתה", כ"ו. 3 למעלה.
ד. "תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה... ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז", כ"ח: בשליש העליון.

4. מה המשותף ל:
א. "בשביל ארבעה דברים אמרה תורה להניח פיאה בסוף שדהו מפני גזל עניים ומפני ביטול עניים ומפני החשד ומשום בל תכלה", כ"ג. 3 למטה.
ב. בכל המקומות הללו לא היה שמן זית, אלא שמן מסוג אחר, כ"ו. מתחת לשליש התחתון.

5. שונות:
א. "מפני גזל עניים שלא יראה בעל הבית שעה פנוייה ויאמר לקרובו עני הרי זו פאה ומפני ביטול עניים שלא יהו עניים יושבין ומשמרין עכשיו מניח בעה"ב פאה ומפני חשד שלא יהו עוברין ושבין אומרים תבא מארה לאדם שלא הניח פאה בשדהו", כ"ג. 2 למטה.
ב. "אמר רבא דרחים רבנן הוו ליה בנין רבנן דמוקיר רבנן הוו ליה חתנוותא רבנן דדחיל מרבנן הוא גופיה הוי צורבא מרבנן ואי לאו בר הכי הוא משתמען מיליה כצורבא מרבנן", כ"ג: 6 לפני ההתרחבות.
ג. "מנלן דפשתן איקרי עץ אמר מר זוטרא דאמר קרא והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ", כ"ז: 5 למטה.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]