סקר
מסכת שבת






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אימא"; "דילמא"

יומא סט ע"א


וסיפא איצטריכא ליה: פושטין ומקפלין ומניחין תחת ראשיהם. פושטין ומקפלין ומניחין אותן תחת ראשיהן, שמעת מינה: בגדי כהונה ניתנו ליהנות בהן! -
אמר רב פפא: לא תימא תחת ראשיהן, אלא אימא: כנגד ראשיהן.
אמר רב משרשיא: שמעת מינה תפילין מן הצד שפיר דמי. - הכי נמי מסתברא דכנגד ראשיהן, דאי סלקא דעתך תחת ראשיהן - ותיפוק לי משום כלאים...
אלא לאו שמע מינה: כנגד ראשיהן, שמע מינה.
רב אשי אמר: לעולם תחת ראשיהן, - והא קא מתהני מכלאים! - בגדי כהונה קשין הן, כי הא דאמר רב הונא בריה דרבי יהושע: האי נמטא גמדא דנרש - שריא.

מהגמרא משמע שלמסקנה - עד דברי רב אשי - מדובר שהניחו את בגדי הכהונה "כנגד ראשיהן" כי בגדי כהונה לא ניתנו ליהנות בהן, [ורב משרשיא מקשר זאת גם לגבי דין תפילין] אבל רב אשי אומר "לעולם תחת ראשיהן" ויוצא שמותר ליהנות מבגדי כהונה ואין בזה איסור כלאים מפני שהבגדים היו "קשים" ואינם מחממים את הגוף - ראה בפרשנים.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח הלכה ו:

לא היו הכהנים השומרים ישנים בבגדי כהונה אלא מקפלין אותן ומניחין אותן כנגד ראשיהן ולובשין בגדי עצמן וישנים על הארץ, כדרך כל שומרי חצירות המלכים שלא יישנו על המטות.

משמע מהרמב"ם שפסק כרב פפא ולא כרב אשי! ומדוע, הרי רב אשי היה "בתראי" והיה "עורך הגמרא" והלכה צריכה להיות כמותו נגד רב פפא! גם בגלל הביטוי "לעולם" שבדברי רב אשי משמע שכך צריכה להיות מסקנת הסוגיה!

אברהם יגל הלכות בית הבחירה פרק ח הלכה ו:

והרב לחם שלמה הנזכר תירץ מדידיה וכתב וז"ל וביאור דברי רב אשי פשוט וברור דהכי קאמר אם באת לדון ולומר כנגד ראשיהן משום דקא מתהני בכלאים אי מהא לא אירייא דאיכא למימר בגדי כהונה קשים הם אצל כלאים אמנם ודאי משום משתמש בבגדי קדש צריכין אנו לומר כנגד ראשיהן ע"כ המכוון והמעיין יראה שלא תיקן כלום מלבד דעיקר התירוץ חסר מן הספר גם רבינו בפי' המשניות ימאן זה שכתב

הוא מנסה לתרץ שרב אשי אמר את דבריו רק נקודתית על הבעיה של הנאה מכלאים אבל אין דבריו באים לשלול לחלוטין את דברי רב פפא.
ונראה לי להוסיף:
רב פפא אמר: "לא תימא תחת ראשיהן, אלא אימא: כנגד ראשיהן". אם כוונתו בביטוי "אלא אימא" שכך יש לפרש את המנה במסכת תמיד, אזי קושייתנו במקומה, אבל אם כוונת הביטוי "אלא אימא" היא שכך יש לגרוס במשנה, ולא שיש לשנות את הגירסא של "תחת ראשיהן" ל"כנגד ראשיהן", אלא רב פפא מיידענו שהיתה בידו גירסא כזאת, הרי שהתרוץ לעיל סביר, שבגלל הגירסא הנכונה ברור שזהו הדין - כרב פפא [וכפסק הרמב"ם], ודברי רב אשי מתייחסים רק לשאלה ה"מישנית" של כלאים!
ואולי יש הבדל בין "אימא..." לבין "לא תימא... אלא אימא", שאחד מהם מדגיש שמדובר בתיקון גירסא!

אשר ע"כ נראה לי דס"ל לרבינו דקי"ל כסתמא דתלמודא בריש ערכין דקאמר לא הותרו כלאים לכהנים כי אם בשעת עבודה אפילו קשין ואפי' להצעה אסורין דס"ל כיון דהתורה התירה בהדיא לעשות כלאים לעבודה הבו דלא לוסיף עלה וכו' וכל שאינו צורך עבודה אסורים ולכך כתב רבינו בפ"ח מכלי המקדש מותר ליהנות מבגדי כהונה בלתי אבנט עמהם עיין שם ואף דקי"ל כרב אשי דאם דבר קשה מותר בהצעת כלאים כמ"ש רבינו בפ"י מהלכות כלאים גבי הקדש אסור אפי' בהצעה כיון דלאו עבודה היא.

בקטע הנ"ל הוא מיישב את דברי הרמב"ם בכך, שהוא מכריע על פי "סתמא דגמרא" בסוגיה אחרת במסכת ערכין.
ובדרך אגב משמע מכאן "יסוד" חשוב היותר על "עריכת הגמרא", שה"סתמא דגמרא" - במסכת ערכין - נכתבה אחרי תקופת רב אשי "עורך הגמרא"!


תוספות ישנים מסכת יומא דף סט עמוד א:

ש"מ תפילין מן הצד שרו. פירש רש"י ולא חיישינן להפחה ולא דק דבפ"ק דתמיד (דף כז א) מפרש בהדיא הטעם דלא חיישינן דילמא מיגנדר ונפיל עלייהו פי' ואיכא בזיון ששוכב עליהם
וא"ת היכי פשיט מידי מרב פפא דהא איהו גופיה דחויי מדחי ליה יש לומר דפשיטא ליה הכי מדלא קאמר רב פפא דילמא כנגד ראשיהן
ועוד דעיקר מילתא דרב משרשיא היא לפי האמת דפשטינן כנגד ראשיהן הוא דקאמר. מ"ר:

מבלי להסביר את תוכן דבריו נדגיש נקודה עקרונית:
רב פפא לא אמר "דילמא כנגד ראשיהן" אלא הוא אמר "אלא אימא כנגד ראשיהן", כלומר, כך צריך להיות באופן ודאי. ומדבריו נמצאנו למדים שרב פפא מתכוון שכך היא פירוש המשנה במסכת תמיד, ולא שכך היתה הגירסא לפניו או שכך יש לשנות את הגירסא!

תולדותיו של רב משרשיא:

אמורא בבלי בדור החמישי. תלמידו המובהק של אביי (קידושין ל"ג ע"א),
ותלמידו של רבא (גיטין צ' ע"א).
למד יחד עם חברו רבינא לפני רבא (יבמות ל"ו ע"ב), היה חתנו של רב כהנא (ב"ב צ"ז ע"ב). חותנו רב כהנא שאל מרבא (שם). היה לו בן חכם ושמו רב סמא, שהיה תלמידו של רב אשי (חולין י"ז ע"ב). אמר לבנו שלמד לפני רב פפא, שישאל מרב פפא שאלה מסובכת, ורב פפא אמר לבנו של רב משרשיא: "אי דייקינן כולי האי לא הוי תנינן" (עירובין מ"ח ע"א).

כנראה שרב משרשיא היה חברו של רב פפא

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר