מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם ר' יהושע התפלל ערבית
סוכה נג ע"א
תניא א"ר יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, כיצד שעה ראשונה תמיד של שחר, משם לתפילה, משם לקרבן מוסף, משם לתפילת המוספין, משם לביהמ"ד, משם לאכילה ושתיה, משם לתפילת המנחה, משם לתמיד של בין הערבים, משם ואילך לשמחת בית השואבה וכו' יעו"ש.
והנה מדלא הזכיר כלל שהתפלל "תפילת ערבית" כי אם לתפילת שחרית ומוסף ומנחה, משמע דאכן לא התפלל ערבית. וי"ל דאזיל ר' יהושע לשיטתו דס"ל ברפ"ד דברכות (כז:) דתפילת ערבית "רשות" ולא "חובה", ויעו"ש בתוס' ד"ה הלכה, וכן לעיל שם (כו.) בתוד"ה טעה, וביומא ספ"ח (פז:) בתוד"ה והאמר וכו' דהוי "רשות" רק במקום "מצוה עוברת" דנדחה תפילת ערבית מפניה אבל לחינם אין לבטלה, וכ"כ הרא"ש בפ"ד שם דזהו "רשות" ולא בעלמא, דאטו לחינם תיקנה יעקב אע"ה ע"ש. וכן יעוי' בתוס' בפ"ק דשבת (ט:) בזה.
וא"כ לפי"ד תוס' והרא"ש דמותר לבטלה במקום "מצוה עוברת" אתי שפיר, שכן ר' יהושע היה "עסוק במצוה" דשמחת בית השואבה, דהוי "מצוה עוברת" וא"כ שפיר ביטלה. וסתם ר' יהושע היינו ר"י בן חנניה [וכדפירש"י בפ"ק דשבת (טו.) בד"ה ושמעון וכו' ע"ש, וכ"כ תוס' בספ"ז דנזיר (נו:) בד"ה ור' אליעזר וכו' ע"ש, וכ"כ הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים לקראת סופו בד"ה הפרק הששי וכו' דסתם ר' יהושע היינו ריב"ח תלמידו דריב"ז ע"ש, וכ"כ התפארת ישראל באבות (פ"ב מ"ח) ב"יכין" (אות עג') וב"בועז" (אות ג') יעו"ש], וא"כ אזיל ריב"ח לשיטתיה הכא דס"ל דהוי רק "רשות" ולא "חובה", והבן בס"ד.
