מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט
סוכה כח ע"ב
במשנה, ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה, משלו משל וכו'. והכי קי"ל ברמב"ם בפ"ו דסוכה ה"י, ובטושו"ע (סי' תרלט' ס"ה) ע"ש.
ויעו"ש בהג"מ (פ"ו ה"ג) (אות ג') שכ' בזה"ל, כתב ר' שמחה, סבורני דכל שפטור מן הסוכה ואינו יוצא אינו מקבל שכר אלא הדיוט הוא כדאיתא בירושלמי [בספ"ב דברכות, ובפ"ק דשבת ה"ב] שכל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, עכ"ל יעו"ש. ויעו"ש בטור ב"דרכי משה" (אות ז'), וברמ"א בשו"ע שהביא להנ"ל. ויעו"ש בביה"ל שכתב בשם העולת שמואל דזה הכלל הוא דוקא במקום שיש בו צד איסור כמו במצטער דהוי חילול יו"ט ואפי' בחוה"מ חייב לכבדו, אבל אם אינו מצטער רשאי להחמיר וכו' עכ"ל ע"ש. והיינו שיש דין "שמחה" ביו"ט כדכ' ושמחת בחגך וכשמצטער מבטל מצוה זו.
וכן יעוי' בטור בה' תפילין (סי' לב' ס"ו) שכ' שאין צריך לשרטט בכל שיטה ושיטה, ואם ירצה לשרטט הרשות בידו, ובב"י שם תמה הא תוס' בגיטין (ו:) כ' מר"ת דהוי "הדיוט" וא"כ למה כתב "שהרשות בידו", וכתב דאפשר דס"ל כספר התרומה (בסי' קצו') שכתב אחר שהביא לר"ת אמנם מורי רבינו פירש וכו' דגם בתפילין לא מיקרי הדיוט אם משרטטין כיון שעושה השרטוטין כדי לכתוב ביושר ולא משום חומרא על דבר שלא יכול לבוא לידו איסור עכ"ל סה"ת, ומשמע דס"ל דלא אמרו בירושלמי דנקרא הדיוט אלא כשעושהו בדרך חומרא אבל הכא שאינו מכוין לכך שהרי אינו דבר איסור וכו' אינו נקרא הדיוט עכ"ד הב"י יעו"ש, וכעי"ז כ' הב"ח שם, ומבואר כש"כ העולת שמואל דאמרי' לכלל זה דוקא במקום איסור ולא בעלמא, וקצ"ע בדהביא הביה"ל לזה מהעו"ש ולא מסה"ת שכ' כן.
והנה יעוי' בשו"ת עונג יו"ט (סי' מט') שהקשה בדכ' הרמ"א שם גבי גשמים בסוכה שאם אינו יוצא משם אינו אלא הדיוט ומשמע דאיסור להשאר שם ליכא, ואמאי הא נהנה מעצי סוכה שעי"ז לא מתרטב כ"כ מהגשם [ועתוס' בשבת רפ"ב (כב.) ד"ה סוכה דהוי איסור מה"ת ע"ש], וכיון שאין מקיים מצוה בכה"ג כש"כ הרמ"א דמצטער הוא א"כ אף אסור לו להשאר שם ולמה כתב דהוי רק "הדיוט", וכן משמע מהגמ' שם בדף (כח.) שכ' מאימתי מותר ליפנות משתסרח המקפה, ומדכ' מותר לפנות משמע ג"כ דליכא איסור להשאר בסוכה ואע"פ שנהנה מהעצי סוכה ולא מקיים מצות סוכה, ויעו"ש שתי' דדמי לבגדי כהונה דאמרי' בקידושין (נד.) שאין צריכים הכהנים לפושטם מעליהם בגמר העבודה ומותרים ללובשם במקדש אף שלא בשעת עבודה וניתנו להנות מהן כיון שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, ופירש"י שם שיהיו הכהנים זריזים כמה"ש להפשיטן בגמר עבודה ולא ישהום עליהם אחר העבודה כהרף עין עכ"ל, וה"נ בסוכה דאע"פ שאסורה בהנאה ולא מועיל תנאי בזה מ"מ מהך סברא דלא ניתנה תורה למה"ש שלא ישהה רגע אחת משהתחילו הגשמים לירד שפיר יכול להנות אם יורד גשם עכ"ד.
אמנם למש"כ בסה"ת ובעו"ש נראה דלק"מ, ואדרבה זהו גופא מש"כ הרמ"א ורבינו שמחה דהוי "הדיוט" שיש צד איסור להשאר בסוכה בהא דנהנה מעצ"ס שלא במקום מצוה, וכמו שכ' הביה"ל שם שיש צד איסור דמצטער ביו"ט ולכן יש לו לצאת משם, ה"נ יש לו איסור דאורייתא דנהנה מעצ"ס, ואדרבה י"ל דברמ"א מבואר שלא אמרי' הכא דלא ניתנה תורה וכו', דבדכ' דהוי "הדיוט" היינו שיצא שכרו בהפסידו שחושב לעשות מצוה שיושב שם אך איפכא הוי שנכשל בב' איסורים, וזה כפתור ופרח ודו"ק.
