סקר
מסכת שבת






 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

יומא סד-ע

 

1. באיזה עניין נזכר/ים:

א. "אשה חכמה"?
ב. סוכה במסכת יומא?
ג. מעין "איזהו גבור הכובש את יצרו"?
 

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:

א. "גזענים" בתקופת הגמרא?
 

3. מה המשותף ל:

א. קידוש החודש ושליחת השעיר לעזאזל?
ב. פרשיות "אחרי מות", "אמור", "פינחס"?
ג. משה, ירמיהו, דניאל?
 

4. השלם:

א. "אינו ....... מי שיש לו ... בסלו למי שאין לו ... ..........".
ב. "........ של הקב"ה אמת".
ג. "מתוך שיודעין בהקב"ה ש......... הוא לפיכך לא כיזבו בו".
ד. "אין ........... על המצות".
 

5. שונות:

א. "רבא אמר כגון שהיה לו חולה בתוך ביתו ושחט אמו ביום הכפורים" (ס"ד. 1 למעלה): האם בהוצאת דברים מהקשרם עסקינן?
ב. באיזו נסיבה משלמים בני עיר למקדש פעמיים בשנה בגין מחצית השקל"?
ג. "וכבש עשו לו" (=לשעיר המשתלח): בדומה לשאלה א', האם גם כאן הוצאו דברים מהקשרם?
ד. באיזה עניין מתאים הביטוי "לדחי אבן אחר הנופל"?
ה. היכן בענייננו יש שגיאת כתיב ברש"י?
ו. איזה כלל חזל"י מביא לידי ביטוי את משמעות המונח "פסיכוסומטיות"?
ז. איזה סיפור בענייננו מזכיר להפליא את עיקר העלילה במגילת אסתר?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר/ים:
א. "שאלה אשה חכמה את ר' אליעזר מאחר שמעשה העגל שוין מפני מה אין מיתתן שוה", ס"ו: 9 לפני ההתרחבות.
ב. "מיקירי ירושלים היו מלוין אותו (=את משלח השעיר לעזאזל) עד סוכה הראשונה", ס"ו: 2 למטה.
ג. "אתו אינהו ואמרו אדרבה זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו", ס"ט: ברבע התחתון.

2. מי/מה הוא זה ואיזה הוא:
א. "... ומתוך ששונאים (=בני ארץ ישראל) את הבבליים היו קורין אותן על שמן", ס"ו: 5 למטה.

3. מה המשותף ל:
א. בשתי ההזדמנויות השתמשו בסימנים כדי ליצור תקשורת בין מקומות, אם באמצעות השאת משואות במקומות גבוהים בראשי חדשים (ר"ה ב.ב), אם על ידי הנפת סודרים מעל דירכאות (=במות), בעת שליחת השעיר לעזאזל, ס"ח: 8 לפני סוף הפרק.
ב. מתוך שלוש הפרשיות הללו קורא הכוהן הגדול ביום הכיפורים: "וקורא אחרי מות ואך בעשור...ובעשור שבחומש הפקודים", ס"ח: 4 במשנה שבראש הפרק.
ג. שלושתם מוזכרים בקשר לתוארי הקב"ה הפוחתים והולכים מהראשון לאחרון: "אתא משה אמר...אתא ירמיהו ואמר אתא דניאל אמר...", ס"ט: בשליש התחתון.

4. השלם:
א. "אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו", ס"ז. מתחת לאמצע העמוד.
ב. "חותמו של הקב"ה אמת", ס"ט: מתחת לשליש העליון.
ג. "מתוך שיודעין בהקב"ה שאמתי הוא לפיכך לא כיזבו בו", ס"ט:7 למטה.
ד. "אין מעבירין על המצות", ע. 4 אחרי ההתרחבות.

5. שונות:
א. ודאי! המדובר במוכר השעירים למקדש, שבגלל חולה מסוכן בביתו שחט ביום הכיפורים את אמו של השעיר המשתלח, ס"ד. 1 למעלה.
ב. אליבא דהת"ק, אם נגנבו השקלים או אבדו לפני תרימת התרומה במקדש, אזיי בני העיר חייבים לתרום שנית, וגם אם נמצאו השקלים לאחר מכן, הם שייכים להקדש ולא לאנשי העיר, ס"ה. מעל השליש התחתון.
ג. כן ולא. כן - בגלל ניתוקו של המשפט מתוך ההקשר הכולל, לא - מחמת ההשאה של "כבש" (הנקודה בשי"ן ימנית= מעלה, מדרגה) לבעל החיים כבש, בשי"ן שמאלית.
ד. "וחכמים אומרים... דחפו ולא מת ירד אחריו וימיתנו", ס"ו: לפני אמצע העמוד.
ה. בדף ס"ו: 5 מעל המשנה, ד"ה שמעשה העגל שוין:"... שהיו בו שלש מיתות מיתת סיף שימו איש חברו וכו'"(תמורת "חרבו").
ו. "שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו", ס"ז. מתחת לאמצע העמוד. ("פסיכוסומטי" – תחושות שבתחום הנפש המשפיעות על הגוף).
ז. פרשת המפגש בין שמעון הצדיק (המקביל למרדכי) לבין אלכסנדרוס מוקדון=אחשוורוש), שנועד לבטל את חורבן בית המקדש (הרג היהודים במלכות אחשוורוש) על ידי הכותים (המן), ולבסוף ההצלה ליהודים והמפלה לשונאיהם, ס"ט. באמצע העמוד.

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל aryefell2@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר