מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
הלכתא למשיחא
יומא יג ע"א
הלכה כר' יוסי, ויעוי' בתוס' דהק' תימא הילכתא למשיחא, וכה"ג פריך בזבחים פרק ב"ש (מה.) ובפ' ד' מיתות (נא:), וי"ל דאיכא נפק"מ אפי' בזה"ז לפרנס הממונה על הציבור וכו', ורבינו חיים כהן זצ"ל תירץ דלא פריך הכי אלא היכא דאיכא תרתי, הלכתא למשיחא ועבירה, כגון ההיא דפרק ב"ש דאיירי בפיגול דהוי רק לימות "המשיח" ובעבירה, וכן בפ' ד' מיתות גבי בת כהן שזינתה דאיכא תרתי לריעותא, וכיון דאיכא תרתי א"כ הוי מילתא דלא שכיחא היא, ולא הו"ל למיפסיק הלכתא במילתא דלא שכיחא כלל, עכ"ד. וכן יעוי' בת"י שכ' כנ"ל והוסיף דה"ט מדיהיו כולם "צדיקים" ע"ש. וכן יעוי' בתוס' ברפ"ז דסנהדרין שם שכ' כנ"ל בשם ר' חיים זצ"ל ע"ש.
והיינו דיעוי' בפ"ה דסוכה (נב.) דדרש ר' יהודה לעתיד לבוא מביא הקב"ה ליצה"ר ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים וכו' הללו בוכין והללו בוכין וכו' ואין יצה"ר "שולט" בהם וכו' יעו"ש. וזהו שכ' תוס' דלע"ל יהיו כולם "צדיקים" מדיהיה היצה"ר "שחוט". וכן ערש"י ברפט"ז דשבת (קטז.) ד"ה עתידה וכו', ושם לקמן (קנא:) דבימות המשיח הוי שנים שאין בהם לא "זכות" ולא "חובה" ע"ש, ודוק.
אולם יל"ע בל' תוס' שכ' דכיון דאיכא תרתי א"כ מילתא "דלא שכיחא" היא, והיינו מדיהיו כולם צדיקים א"כ לא יחטאו, דהא לפי"ז נר' דלא יהיה שייך כלל ולא רק שלא יהיה "שכיח" דמשמע דיהיה עכ"פ נפק"מ למתי מעט, דלכאו' אם לא יהיה יצה"ר דע"כ דלא יהיה מושג של עבירה "במזיד" כלל ולא רק שלא יהיה "שכיח", ויל"ע.
אולם י"ל דאכן יהיה שייך לחטוא במזיד לשם שמים, דישכנע את עצמו שצריך לחלל לש"ק בכוונה תחילה וכגון שצריך לכתוב בריש גלי שפלוני "צדיק" גדול כדי שילמדו ממעשיו ואף בעיצומו דש"ק מותר ומצוה לכותבו, או איפכא שמצוה לפרסם שפלוני "רשע" שלא ילמדו ח"ו ממעשיו וכיו"ב, ודומיא דצלפחד שחילל לש"ק לשם שמים כדי שיראוהו נסקל ועי"ז יתקיים "למען ישמעו וייראו", וזה י"ל שיהיה גם לע"ל. וכן י"ל שיכולים לבוא לחילול ש"ק ולשאר עבירות לע"ל במזיד מתוך הרגל דידוע דהרגל נעשה "טבע" ויהודי שהתרגל לחטוא רח"ל במזיד ובכוונה תחילה אפי' אם "ישחטו" את היצה"ר שלו ג"כ יכול להמשיך במעשיו הרעים. וא"כ י"ל דזהו שכ' תוס' דלא יהיה "שכיח" לע"ל שיחטאו, דמ"מ אינו מופקע שמועטים יחטאו, ודו"ק.
