מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם איכא מצוה להקביל פני רבו בחול
יומא עז ע"ב
ת"ר ההולך להקביל פני אביו או פני רבו וכו' עובר עד צוארו במים ביוהכ"פ ואינו חושש [משום רחיצה, רש"י. ומשום סחיטה, ת"י ע"ש] יעו"ש, והיינו טעמא דהוי דבר מצוה וע"כ לא אסרוהו חז"ל.
וכן יעוי' ברמב"ם בפ"ג דשביתת עשור ה"ו שכ' דההולך להקביל פני רבו וכו' או לקרות בביהמ"ד עובר במים עד צוארו ואינו חושש ועושה מצוה שהלך לעשותה וכו' ע"ש. וכן יעוי' בטושו"ע בה' תשעה באב (סי' תקנד' סי"ב) שכ' דההולך להקביל פני רבו או אביו וכו' עובר במים עד צוארו ואינו חושש וכו', ויעו"ש במג"א (אות יב') שכ' בזה"ל, פני רבו, נ"ל שהולך בחול [והיינו בת"ב או ביוכ"פ שאינו ממש "שבת"] להקביל פני רבו בשבת, דבחול אין חייב להקביל פני רבו. א"נ נהי "דחיובא" ליכא "בחול", מ"מ "מצוה" איכא, וכן משמע בחגיגה, עכ"ל. והיינו דפשיטא ליה דאף "בחול" מקיים "מצוה" בזה, רק מספק"ל אם כל דהתירו חז"ל לעבור במים ביוהכ"פ היינו דווקא במקום "חיוב" ולפי"ז צ"ל דאיירי שהולך בת"ב או ביוהכ"פ לרבו לקראת "שבת", או דהתירוהו אף במקום "מצוה" בעלמא וא"כ לאו דוקא שהולך לרבו לשבת, ודו"ק.
אולם צ"ע דהניחא להקביל פני רבו אשכחן בגמ' הכא דחייב התלמיד בזה ברגל ובשבת ובחודש [וכבמחצית השקל שם ע"ש], אולם היכא אשכחן דה"ה דחייב להקביל פני אביו או מי שגדול ממנו בשבת וברגל, דרק פני רבו חייב להקביל ותו לא, וא"כ מדכ' בגמ' הכא וברמב"ם ובטושו"ע דההולך ביוהכ"פ או בת"ב להקביל פני רבו או "אביו" או "מי שגדול ממנו" מותר לו לעבור במים ואינו חושש וכו', ע"כ דה"ט מדהוי מצוה ולאו דוקא דהוי חובה להקביל פניהם, דהא פני אביו ובפרט פני מי שגדול ממנו פשיטא דליכא "חיוב" כלל "להקביל פניו" ואעפ"כ כ' שמותר לעבור במים עבור זה. וא"כ צ"ע במג"א מ"ט נדחק להעמיד דאיירי שהולך בת"ב או ביוהכ"פ כדי להקביל פני רבו "בשבת" וא"כ נמצא שהולך למצוה חיובית הא מהברייתא גופא מוכח דהתירו לזה מדהוי מצוה קיומית אע"פ דלא חייב בזה כלל, וצ"ע. ויעוי' מש"כ ליישב בס"ד בחי' למס' סוכה בקונ' לא חודש ולא שבת ע"ש, ותמצא נחת.
