הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תנא קמא" - רבי מאיר; "סתם ספרא - רבי יהודה"

יומא סא ע"א

נתן מקצת מתנות שבמזבח ונשפך הדם - יביא דם אחר, ויתחיל בתחילה במתנות המזבח. רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים: ממקום שפסק הוא מתחיל. גמר מתנות שבמזבח ונשפך הדם - דברי הכל לא מעכבי. אמר רבי יוחנן: ושניהם מקרא אחד דרשו +שמות ל+ מדם חטאת הכפרים אחת בשנה. רבי מאיר סבר: חטאת אחת אמרתי לך, ולא שתי חטאות, רבי אלעזר ורבי שמעון סברי: חטוי אחד אמרתי לך, ולא שני חטויין.,

1.
הגמרא מכנה את תנא קמא - בברייתא - כרבי מאיר. ראה ב"מתיבתא", הערה כב, שמסביר שדברי ה"תנא קמא" בברייתא תואמים למשנתנו שהיא "סתם משנה", והרי הכלל הוא ש"סתם משנה - רבי מאיר".

2.
אולם מצד שני יש לומר, שהברייתא כתובה ב"תורת כהנים" [מדרש "ספרא"] והכלל הוא, ש"סתם ספרא- רבי יהודה", ולפי זה צריך להיות שה"תנא קמא" בברייתא הוא רבי יהודה.
וחוזרת השאלה, מדוע הגמרא כאן מכנה את ה"תנא קמא" דווקא כרבי מאיר, ושם, בהערה, הוא מיישב שיש ברייתות ב"תורת כהנים" שאינן של רבי יהודה.

3.
ונראה להוסיף שזה בדיוק מה שאומרת כאן הגמרא, שבברייתא שמובאת בסוגייתנו ה"תנא קמא" הוא רבי מאיר ולא רבי יהודה [כיוצא מהכלל], ויתכן שהגמרא קובעת זאת על סמך מסורת.

4.
ונראה להעיר: יתכן שהשאלה כלל אינה מתעוררת, מפני שהכלל של "סתם ספרא רבי יהודה" תקף רק לברייתא שלמה מ"תורת כהנים" שאין בה מחלוקת, אבל כשמדובר ב"תנא קמא" שיש עליו חולקים אזי גם אם היא ברייתא בתורת כהנים הרי שאותה דעת "תנא קמא" איננה דעתו של רבי יהודה. אולם לגבי משנה כן אומרים שבדרך כלל כלל כל "תנא קמא" הוא רבי מאיר.

5.
ונראה הוסיף: לגבי משניות ברור שרבי יהודה הנשיא הוא זה שערך את המשניות, ומשמע שגם אם תנא מסויים אמר את הדעה שמובאת כ"תנא קמא" הרי שרבי יהודה הנשיא השמיט את שמו וכתבה כ"סתם" כי רבי יהודה הנשיא כך פוסק, אבל לגבי ברייתות בכלל - ובתורת כהנים בפרט - כנראה שאין עריכה אחת מכוונת,
והשאלה - מי אמר ברייתא מסויימת או מי אמר את הדעה שמובאת כ"תנא קמא" - היא שאלה עובדתית היסטורית, ולכן, בסוגייתנו הגמרא קובעת שמבחינה עובדתית-היסטורית רבי מאיר הוא בעל הדעה של ה"תנא קמא" בברייתא. [ואולי זה זה מתאים בעיקר אם נצרף את ההסבר הראשון שאמרנו, שיש לזה אסמכתא מה"סתם משנה" שבסוגייתנו].