סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מחלוקת בעניין היסטורי; רבי יוסי ורבי עקיבא - הלכה כמי

יומא נח ע"ב


התחיל מחטא ויורד וכו'. תנו רבנן: התחיל מחטא ויורד, מהיכן היה מתחיל - מקרן מזרחית דרומית, דרומית מערבית, מערבית צפונית, צפונית מזרחית, דברי רבי עקיבא.
רבי יוסי הגלילי אומר: מקרן מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית, דרומית מזרחית. מקום שרבי יוסי הגלילי מתחיל שם רבי עקיבא פוסק. מקום שרבי עקיבא מתחיל שם רבי יוסי הגלילי פוסק

 

1.

רמב"ם הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב:

... ועומד לפנים ממזבח הזהב בין המזבח והמנורה, ומתחיל להזות מדם התערובת על קרנות מזבח הזהב,
והוא מסבב והולך ומזה על הקרנות מבחוץ,
ומתחיל מקרן מזרחית צפונית,
לצפונית מערבית,
למערבית דרומית,
לדרומית מזרחית,
ועל כולן הוא נותן מלמטן למעלן, חוץ מן האחרונה שהיתה לפניו שהוא נותן מלמעלן למטן, כדי שלא יתלכלכו כליו,

2.
כסף משנה הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב:

ומ"ש ועל כולן הוא נותן מלמטה למעלה חוץ מן האחרונה וכו'. שם (דף נ"ח ע"ב) כר"א דפליג את"ק. ונראה שטעם רבינו משום דבגמרא פליגי ר"מ ורבי יהודה אליביה:

3.
כסף משנה הלכות עבודת יום הכיפורים פרק ד הלכה ב:

כתוב בתשובות הרשב"א סימן שפ"ח אמרת שהוקשה במה ששנינו בפרק הוציאו לו מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית. עכ"פ משנה זו שנויה לדעת ר' יוסי שסובר שלא היתה שם אלא פרוכת אחת ופרופה לצפון לימין הנכנס וכשחוזר מן הפתח למזבח הזהב פוגע תחלה בצפונית מערבית ואינו יכול להתחיל שם כדאמרינן עד דנפיק מכוליה מזבח ומתוך כך הולך מזרחית צפונית הא לרבנן מן הדרום היה יוצא ועכ"פ צריך להתחיל מדרומית מזרחית. ונפלאתי מדברי הרמב"ם ז"ל אחר שפסק גם הוא כרבנן היאך פסק בזו דמצפונית מזרחית הוא מתחיל:

הרמב"ם פוסק בסוגייתנו כרבי יוסי הגלילי [שחולק על רבי עקיבא בברייתא], שמתחיל מקרן מזרחית צפונית. ועל כך מקשה הרשב"א, שהרמב"ם צריך היה לפסוק כרבי עקיבא שמתחיל במזרחית צפונית, כי מחלוקת רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי תלויה אם היו שתי פרוכות בין ההיכל לקודש הקודשים או רק פרוכת אחת [כך היא שיטת רש"י בהסבר סוגייתנו]. ומכיון שהרמב"ם כבר פסק בהלכות בית הבחירה שהיו שתי פרוכות ושיטת רבי עקיבא בברייתא מבוססת על כך שהיו 2 פרוכות [ראה בפרשנים ובציורים ב"שוטנשטיין" וב"מתיבתא"] היה צריך לפסוק כרבי עקיבא בברייתא.

4.
המשך דבריו:

והשיב נ"ל שהרב ז"ל סבור דההוא תנא דמהיכן הוא מתחיל לאו ר' יוסי היא אלא תנא אחרינא ור' יוסי הוא דפליג את"ק בפרופות הדרום כחיצונה לת"ק מדלא קתני ולא היתה אלא אחת ופרופה מן הצפון והאי תנא דמהיכן הוא מתחיל פליג אפתחא אבל אפרוכות לא דלדידיה נמי אית ליה דשתי פרוכות היו שם וברייתא דאיפליגו בה ר"ע ור' יוסי דקתני מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית דרומית וכו' דברי ר"ע ור' יוסי הגלילי אומר מקרן מזרחית צפונית ואוקימנא פלוגתייהו בפתחא או בצפון או בדרום

הרשב"א מסביר את סוגייתנו לא כרש"י, אלא אפילו אם היו 2 פרוכות גם רבי יוסי הגלילי סובר "מקרן מזרחית דרומית" כי המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי יוסי הגלילי תלויה בשאלה אם הפתח היה בצפון הפרוכת [השניה - החיצונה] או בדרומה.

5.
והוא תולה את המחלוקת בין ההסבר הנ"ל לבין הסברו של רש"י בחילופי גירסאות בגמרא:

וכתוב בספרים דר"י הגלילי סבר לה כר' יוסי דאמר פתחא בצפון דר"ע סבר כר"מ דאמר פתחא בדרום. ונראה שרש"י ז"ל גריס כן לדעת הרב ז"ל לא גרסינן בה ר"י הגלילי סבר לה כר' יוסי אלא סבר לה כרבנן דהיינו תנא דמהיכן הוא מתחיל. ובספרים שלנו כן הגיהו בהם סבר לה כרבנן ומחקו גירסת הספרים שכתוב בהם סבר לה כר' יוסי ואפשר דמשום הכי הגיה כן נמצא דלרבנן דמהיכן הוא מתחיל שתי פרוכות היו שם שלא מצינו שחלק בזה בהדיא אלא שהחיצונה פרופה מן הצפון ופנימית מן הדרום וכי נפיק נפיק מן הצפון

6.
ובקטע הבא הוא מסביר את העקרונות הפסיקתיים, שעל פיהם הרמב"ם פסק כאן כרבי יוסי הגלילי:

ובזה יתקיימו דברי הרב ז"ל שהוא פסק בפרוכות כת"ק
משום דלא אשכח דפליג עליה בהדיא אלא ר' יוסי ויחידאה הוא

במחלוקת האם היו 2 פרוכות או אחת הרמב"ם מכריע כתנא קמא כי הכלל הוא, שהלכה כ"תנא קמא" גם נגד רבי יוסי [כך משמע מדבריו]

7.

ובפסחים פסק כת"ק דמהיכן הוא מתחיל דהוי סתמא בתרא

כנראה שהוא מתכוון שהרמב"ם פסק כמשנתנו, שהיא "סתם משנה", והיא כדעת רבי יוסי הגלילי בברייתא שמובאת בסוגייתנו.

8.

ואף על גב דמחלוקת ר"ע ור"י הגלילי הוא בברייתא ור"ע כת"ק וקי"ל כר"ע מחבירו

מבחינה עקרונית, במחלוקת בברייתא היה צריך לפסוק כרבי עקיבא על פי הכלל שהלכה כרבי עקיבא מחברו!

9.

אפי' הכי סתמא בתרא דמתני' עדיפא דאי רבי לא שנאה ר' חייא מנין לו.

"סתם משנה" עדיפה על ברייתא.

וה"כסף משנה" ממשיך את הדיון.

10.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קכט, שמביא בשם התוספות יו"ט, שגם הרמב"ם מסביר את סוגייתנו כרש"י ובכל זאת פוסק שהיו שתי פרוכות, אבל פסק זה הוא מספק [מה היה מיקומה] ולולא הספק היתה רק פרוכת אחת וכפי רבי יוסי הגלילי, ולכן, כיוון שאת הלכות עבודת יום הכיפורים הרמב"ם כתב לצורך בנין בית המקדש השלישי ואז כבר ייפשט הספק לכן תהיה רק פרוכת אחת, ואילו בהלכות בית הבחירה הרמב"ם כתב לפי מה שהיה בבית המקדש השני, כי הבניין העתידי לא מבואר בחז"ל.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר