הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"סתמא"; רבי יאשיה ורבי יונתן - היו תנאים?

יומא נח ע"א

תניא דלא כשנויין: +ויקרא טז+ ולקח מדם הפר ומדם השעיר - שיהיו מעורבין, דברי רבי יאשיה. 
רבי יונתן אומר: מזה בפני עצמו, ומזה בפני עצמו. אמר לו רבי יאשיה: והלא כבר נאמר אחת! - אמר לו רבי יונתן: והלא כבר נאמר מדם הפר ומדם השעיר. אם כן למה נאמר אחת - לומר לך אחת ולא שתים מדם הפר, אחת ולא שתים מדם השעיר. תניא אידך: ולקח מדם הפר ומדם השעיר - שיהיו מעורבין זה בזה. אתה אומר שיהיו מעורבין זה בזה או אינו אלא מזה בפני עצמו ומזה בפני עצמו? תלמוד לומר: אחת. וסתמא כרבי יאשיה. 

1.
הגמרא מגיעה למסקנה [בהתלבטות שהיתה בדף נז עמוד] שרבי יאשיה הוא זה שסובר שיהיו מעורבים לקרנות. וזה מוכח מברייתא מפורשת וגם מוכח מהדין בברייתא השניה, והגמרא מציינת זאת בביטוי "וסתמא כרבי יאשיה". המסקנה מתאימה למה שהגמרא אמרה בעמוד הקודם "תסתיים דרבי יאשיה הוא דאמר מערבין".

2.
בדף הקודם כתבנו על הדיון האם רבי יאשיה ורבי יונתן היו תנאים או היו אמוראים, והרי כאן מדובר בברייתא שמזכירה את שמם, ולכן ברור שמדובר בתנאים ולא באמוראים!

3.
תוס' מסביר שלגבי הברייתא השניה אין הכוונה שדבריה הם ממש דברי רבי יאשיה, אלא כוונת הגמרא ללמדנו, שהתנא של הברייתא דעתו היא כדעת רבי יאשיה בעיקר העניין, שמערבין לקרנות, אבל הנימוק של רבי יאשיה לא זהה לנימוק שמובא בברייתא.

4.
ואולי לפי הנ"ל נבין באופן מיוחד את הביטוי "סתמא כרבי יאשיה", שהרי בדרך כלל הביטוי "סתמא" מוסב על משנה ולא על ברייתא, כי יש משמעות לביטוי "סתם משנה", למשל, שהיא למעשה שיטת רבי מאיר, וכן ש"הלכה כסתם משנה", אבל אין כלל כללי לגבי "סתם ברייתא", וגם לא לגבי הלכה, שנאמר "הלכה כסתם ברייתא" [אמנם, יש דיונים בעניין "סתם משנה ומחלוקת בברייתא", ולהיפך]. ולפי סוגייתנו משמע שהביטוי "סתמא כרבי יאשיה" [וכפי דברי תוס' שהבאנו] הוא, שבודאי אין הכוונה, שרבי יאשיה אמר את הברייתא הזאת, אלא, שהדין של הברייתא מתאים לרבי יאשיה אבל הנימוק שונה מנימוקו של רבי יאשיה.