סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תיובתא" והלכה

יומא נד ע"א


ופליגא דעולא, דאמר עולא: שאל רבי מתיא בן חרש את רבי שמעון בן יוחאי ברומי: וכי מאחר שרבי אליעזר מלמדנו פעם ראשונה ושניה ארון גלה לבבל, ראשונה - הא דאמרן +דברי הימים ב' לו+ ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה', שניה מאי היא? דכתיב - +איכה א+ ויצא מבת ציון
כל הדרה. מאי כל הדרה - חדרה. אתה מאי אתה אומר? - אמר לו: שאני אומר ארון במקומו נגנז, שנאמר +מלכים א' ח'+ ויארכו הבדים וגו'.
אמר ליה רבה לעולא: מאי משמע? - דכתיב +מלכים א' ח+ ויהיו שם עד היום הזה.
וכל היכא דכתיב עד היום הזה לעולם הוא? - והכתיב +שופטים א+ ואת היבוסי ישב ירושלים לא הורישו בני...
תיובתא.

הגמרא מוכיחה שהביטוי "עד היום הזה" אינו כמשמעותו וממילא קשה על עולא.

והגמרא נשארת ב"תיובתא". וקשה מאד, הרי בדף הקודם הראנו שהלכה כעולא בדברי רבי שמעון בר יוחאי, ואילו כאן דבריו נדחים לגמרי.
ויש ליישב:
1. יש גירסא של "קשיא" ולא "תיובתא", כלומר, למרות הקושי אין דעת עולא נדחית.
2. רק ההסבר של עולא נדחה, אבל דברי עולא שהביא את דעת רשב"י לא נדחים. ויתכן שלרשב"י היה מקור אחר לדבריו ["מתיבתא", הערה יח].

וכאן ראוי להוסיף: בדף הקודם הסברנו שהלכה כרשב"י שדבריו מובאים בדברי עולא - שארון במקומו נגנז. וההכרעה כעולא [וכפי שפוסק הרמב"ם] היא מפני הביטוי בגמרא "ופליגא דעולא" [כפי שמסביר בהרחבה הרב קאפח]. כלומר, "עורך הגמרא" שיבץ את הביטוי "ופליגא דעולא" כדי להודיענו שכך הוא פוסק - כעולא. ולכן גם אם יש קושי [אפילו ברמת "תיובתא" - ביטוי שנאמר על ידי חכמי בית המדרש ולא על ידי עורך הגמרא - במקרה שבסוגייתנו] רשאי עורך הש"ס לפסוק כאותה דעה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר