סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"ודילמא"

יומא נב ע"א


אמר רבי נתן: אמה טרקסין לא הכריעו בו חכמים אי כלפנים אי כלחוץ.
מתקיף לה רבינא: מאי טעמא? אילימא משום דכתיב +מלכים א' ו+ והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו וכתיב +מלכים א' ו+ וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני וכתיב +מלכים א' ו+ ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ולא ידעינן אמה טרקסין אי מהני עשרים, ואי מהני ארבעים.
ודילמא
, לא מהני עשרין ולא מהני ארבעין, וחללא קא חשיב, כותלים לא קא חשיב! תדע, דכל היכא דקא חשיב כותלים חשיב ליה לדידיה, דתנן: ההיכל מאה על מאה ברום מאה, כותל אולם חמש, והאולם אחת עשרה, כותל ההיכל שש, וארכו ארבעים אמה ואמה טרקסין, ועשרים אמה בית קדשי הקדשים, כותל ההיכל שש, והתא שש, וכותל התא חמש. אלא: קדושתיה, אי כלפנים אי כלחוץ.
והיינו דאמר רבי יוחנן, בעי יוסף איש הוצל: +מלכים א' ו+ ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית ה'. איבעיא להו: היכי קאמר קרא? ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם או דילמא הכי קאמר ודביר בתוך הבית מפנימה.

רבינא מביא הסבר ראשון [=הווא אמינא] לספק של רבי נתן, שלא ידעו אם האמה באמצע היתה על חשבון העשרים אמות של קודש הקודשים או על חשבון הארבעים אמות של ההיכל. ורבינא טוען "ודילמא" - ואולי אין לפרש כן אלא הספק היה האם האמה האמצעית היתה שטח נוסף מלבד העשרים אמות של קודש הקודשים ומלבד העשרים אמות של ההיכל, והספק היה מהי קדושתו של שטח זה.

רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה ב:

בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה, וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון, אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו'.

כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה ב:

ומ"ש רבינו וכיון שבנו בית שני נסתפק להם וכו'. בירושלמי דכלאים פ"ח (הלכה ד') אמה טרקסין מה מבפנים או מבחוץ אמר ר' יוסי מן מה דכתיב וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני הדא אמרה מבפנים אמר ליה רבי מנא והכתיב ויעש את בית קדש הקדשים עשרים אמה ארך ועשרים אמה רוחב הדא אמרה מבחוץ.
ומ"ש רבינו אבל במקדש ראשון לא היה שם אלא פרוכת אחת וכו' נראה דלמשכן קרי מקדש ראשון דאילו בבית ראשון לא היה פרוכת אלא כותל:

ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ק, שמבין מה"כסף משנה" שהרמב"ם מסתמך על הירושלמי שביאר כהווא אמינא בסוגייתנו שהיה ספק אם האמה היתה על חשבון מקום קודש הקדשים ואז קודש הקדשים היה רק 19 אמות או שהאמה היתה על חשבון מידות ההיכל ואז חלל ההיכל היה רק 39 אמות.

יוצא שהרמב"ם לא פסק כמסקנת רבינא שאורך ההיכל היה 40 אמות וקודש הקודשים היה 20 אמות וחוץ מזה היתה אמה נוספת של מקום הכותל, והספק היה מהי קדושתו של אמה זו.

וקשה מדוע הרמב"ם פסק כירושלמי ולא כמסקנת סוגייתנו. ושם, בהערה ז מסביר, שסוגייתנו לא מכריעה שהספק היה בקדושת האמה.

לשון "דילמא" בדרך לשון דחיה אבל לא בהחלט גמור [דברי סופרים", כרך ג, עמוד נא] ובכרך ר עמוד נט עמוד ב אור שבדרך כלל "קושטא דמילתא הכי" , כלומר שבסוגייתנו צריך לפסוק כרבינא.
וכן משמע במסכת בסנהדרין דף ל' בתוס' בד"ה "ודילמא" משמע שסובר שלשון "ודילמא..." כך ההלכה, [לפחות – לפעמים].

ונראה לי שהרמב"ם מסתמך על כך שרבינא אמר "ודילמא" ולא אמר "דילמא", ולשון "ודילמא" אומר רק שאולי יש לדחות ולא בהכרח, [למרות הביטוי "תדע" שבדברי רבינא], ומכיוון שנשאר בספק לכן הרמב"ם מסתמך על הירושלמי ומכריע כסברת ההווא אמינא בסוגייתנו.

ובהערת אגב יש לדון האם בסוגייתנו מדובר ברבינא שהיה חברו של רב אשי או ברבינא הראשון. אם מדובר ברבינא הראשון אזי אין לדייק כל כך מלשון ה"ודילמא", ואם מדובר ברבינא חברו של רב אשי שהיה מעורכי הגמרא אזי יש לדייק יותר בביטויים שהוא משתמש בהם. ונראה לי שבסוגייתנו מדובר ברבינא הראשון שחי בתקופת רבא כי בסוגייתנו הוא "מתקיף" את רבי נתן, ורבי נתן חי בדור הרביעי - תקופת אביי ורבא.

הערה: הביטוי "לא הכריעו בו חכמים" מוזכר בדוגמאות נוספות,:
במסכת שבת דף כח: "תחש.... ולא הכריעו בו חכמים"
יבמות דף פג עמוד ב : "אנדרוגינוס... ולא הכריעו בו חכמים
במסכת חולין דף פ עמוד א: "כוי... ולא הכריעו בו חכמים"

ובכל המקומות נראה לי שמדובר ב"בריה בפני עצמה", ומתאים בסוגייתנו למסקנת רבינא שלא הכריעו מהי הקדושה שלו כי הוא "בריה בפני עצמה "

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר