סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 858
"ואמר רבי ברכיה הרוצה לנסך יין על גבי המזבח (בזמן הזה) ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר "אליכם אישים אקרא"
יומא עא ע"א
וכמו שהקרבן קרוי אשה "קרבן אשה לה' ", כך ת"ח קרויים אישים. הגאון רבי מאיר אריק נפגש עם האדמו"ר מגור בעל האימרי אמת שאלו קושי' על גמ' זו: הגמ' במסכת מנחות ק"י. אומרת בשם ריש לקיש, "מאי דכתיב זאת התורה לעולה למנחה לחטאת ולאשם - כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה חטאת ואשם", ובזמן הזה התקינו חז"ל את אמירת דיני הקרבנות בתפלה ובכך יעלה הדבר כאילו הקרבנו קרבנות, ולכן אנו קוראים את פרשת הקרבנות ומסיימים יה"ר כאילו הקרבתי עולה חטאת וכו', וכדברי הפסוק "ונשלמה פרים שפתינו. מעתה שואל הגאון רבי מאיר אריק, מדוע נשתנו נסכים משאר קרבנות, רבי ברכיה שואל: מה על אדם לעשות אם ברצונו לנסך בזמן הזה יין ע"ג המזבח, מדוע אין הוא עונה יעסוק בתורת נסכים, וכל העוסק בתורת נסכים מעלה עליו הכותב כאילו ניסך יין ע"ג המזבח, מדע יש על רבי ברכיה לומר אפשרות אחרת של הקרבת נסכים בזמן הזה. הגאון ר"מ הוסיף: שעל שאלה זו ביקש תשובה אצל רבים מגדולי הדור ועדיין לא קיבל מענה שיניח את דעתו. נענה האדמו"ר האמרי אמת בתוך כדי דיבור לשאלתו וענה כך: בפסוק אותו מצטט ריש לקיש מופיעים כל הקרבנות כולם מלבד נסכי היין, הפסוק נמצא בויקרא (ז', ל"ח) שם נאמר: "זאת התורה לעולה למנחה לחטאת לאשם למילואים ולזבח השלמים", הרי שהפסוק ממנו לומד ר"ל שהעוסק בתורה כאילו הקריב את הקרבנות כולם לא מזכיר בכלל את הנסכים, כך שלא היה רבי ברכיה יכול לומר שכל העוסק בתורת נסכים כאילו הקריב נסכים, בזמן שמאמרו של ר"ל מבוסס על גילויים מן הכתוב, ולכן נאלץ רבי ברכיה למצוא אפשרות אחרת לרוצה לנסך יין ע"ג המזבח. הגאון ר"מ אריק הפליג מאוד בפשטות ובאמיתות עליהם מבוסס תירוצו של האדמו"ר, ובדרך בדיחותא סיפר הגאון ר"מ אריק לאדמו"ר מגור שאמר לו אחד מגדולי הדור שעצתו של רבי ברכיה מיועדת לעמי הארצות, שאינם מסוגלים ללמוד תורת הנסכים, ואליהם אמר רבי ברכיה שלמרות שאין בידם ללמוד את תורת הנסכים עדיין עצה בידם לנסך ע"ג המזבח בזמן הזה ע"י מילוי גרונם של ת"ח יין.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
