הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

תנא קמא ורבי יוסי; מחלוקת היסטורית

יומא נא ע"ב

משנה. היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים, וביניהן אמה. רבי יוסי אומר: לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד, שנאמר +שמות כו+ והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים.
גמרא. שפיר קאמר להו רבי יוסי לרבנן! -
ורבנן אמרי לך: הני מילי - במשכן, אבל במקדש שני, כיון דלא הואי אמה טרקסין, ובמקדש ראשון הוא דהואי, ואיסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ, ועבוד שתי פרוכות.

1.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה ב:

בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה, וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון, אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו'.

במחלוקת במשנה הרמב"ם פוסק כ"תנא קמא" [הגמרא מכנה את "תנא קמא" כ"רבנן"] שבבית המקדש השני היו שתי פרוכות.

2.
כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק ד הלכה ב:

... ומ"ש רבינו אבל במקדש ראשון לא היה שם אלא פרוכת אחת וכו' נראה דלמשכן קרי מקדש ראשון דאילו בבית ראשון לא היה פרוכת אלא כותל:

3.
ובהמשך הגמרא:

תנו רבנן: בין המזבח למנורה היה מהלך, דברי רבי יהודה, רבי מאיר אומר: בין שלחן למזבח. ויש אומרים: בין שלחן לכותל. מאן יש אומרים? אמר רב חסדא: רבי יוסי היא, דאמר: פיתחא בצפון קאי.
ורבי יהודה אמר לך: פיתחא בדרום קאי. ורבי מאיר כמאן סבירא ליה? אי כרבי יהודה סבירא ליה - ניעול כרבי יהודה, אי כרבי יוסי סבירא ליה - ניעול כרבי יוסי! - לעולם כרבי יוסי סבירא ליה, ואמר לך: שולחנות צפון ודרום מונחין ומפסקא ליה שלחן, ולא מתעייל ליה. ואיבעית אימא: לעולם מזרח ומערב מונחין. ומשום שכינה לאו אורח ארעא

ראה ב"מתיבתא", "אליבא דהלכתא", עמוד כג הערה יא, שמסביר ש"יש אומרים", שרב חסדא אומר שהוא דעת רבי יוסי לעיל, שהיתה רק פרוכת אחת, ורבי יהודה כאן בברייתא סובר כרבנן ["תנא קמא"] במשנתנו ששתי פרוכות היו והפרוכת החיצונה פתוחה בדרום ועל כן הלך בין המזבח והמנורה שבדרום, ורבי מאיר סובר כרבי יוסי שהיתה פרוכת אחת,

4.
ופוסק הרא"ש:
רא"ש מסכת יומא הלכות סדר עבודת יום הכיפורים:

והלך בדרומו של היכל בין מזבח ולמנורה עד שהגיע לשתי הפרוכת המבדילות בין הקודש ובין קודש הקדשים במקום אמה טרקסין שהיתה בבית ראשון. והחיצונה היתה פתוחה בדרום והפנימית בצפון. אף על גב דרבי יוסי סבר שלא היה שם אלא פרוכת אחת בהא הלכה כר' יהודה שאומר שתים היו דהוה ליה מחלוקת ואח"כ סתם שלאחר המחלוקת שונה (דף נב ב) החיצונה פרופה מן הדרום

והוא מוכיח שהלכה בברייתא כרבי יהודה שהיו שתי פרוכות וכדעת תנא קמא במשנתנו. בדף הבא נבין מדוע פסק כרבי יהודה, ובכל מקרה משמע מכל הסוגיה שבאמת היה צריך לפסוק כרבי יוסי מפני שהכלל הוא שהלכה כרבי יוסי כשחולק על אחרים, ולפי הרבה פרשנים הלכה כרבי יוסי גם כשהוא חולק על "תנא קמא". אלא שבסוגיה הראשונה לעיל הגמרא יישבה את דעת "רבנן" ["ורבנן אמרי לך"] נגד רבי יוסי, ומשמע מכך שהלכה כרבנן ולא כרבי יוסי.

5.
ויש להוסיף: הרי בסוגייתנו מדובר בצורה ברורה מאד במחלוקת היסטורית אודות הפרוכות בבית שני. ואולי במחלוקות מסוג זה לא תקפים כללי הפסיקה הרגילים [אם כי לא משמע כך מהראשונים].