פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"שבעה בנים היו לקמחית וכולם שימשו בכהונה גדולה"
כיצד אירע כדבר הזה?
יומא מז ע"א
הגמרא מספרת בשבחה של קמחית ששבעה בנים היו לה, וזכתה לראות את כולם משמשים בכהונה גדולה, והיא תלתה זאת בזכות שמעולם לא ראו קורות ביתה את קלעי שערה. והנה יש להבין באיזה אופן מדובר ששבעת בניה שימשו בכהונה גדולה – שכן אם מתו בזה אחר זה ובכל פעם כיהן בן אחר אחר אחיו שמת, אין בזה משום ברכה, שהלא אין זו ברכה לאם המשכלת את בניה. ועל שאלה זו עמד הגאון רבי אפרים סמונוב רבה של דיאדואווי שבלטביה, בקונטרסו המקורי 'הכהן גדול והסגן'.
רבי אפרים מבאר, שלא שייך לומר כי מדובר שישמעאל בן קמחית שהיה כהן גדול (ומוזכר גם כן ביומא שם) מינה בכל פעם שלא יכול היה לשרת – אח אחר תחתיו. שהלא משעה שמינה את אחד מאחיו, אין טעם שלא ימנהו שוב ושוב במקום אחיו. ולכך הוא מציע כמה הסברים לשאלה זו, ואחד מהם בשם אביו והוא, שיש לומר שלא מתו ישמעאל ואחיו בחיי אימם, אלא שרק לא יכלו עוד לשרת מסיבה שהחלו ידיהם לרתת, וכהן שידיו רותתות – שוב אינו יכול לשרת. ואם כן יש לומר שקמחית זכתה אף לראות את כל בניה בשיבה, וזכתה אף לאריכות ימים מופלגת.
בדרך אחרת מבאר הגאון רבי ראובן מרגליות ב'מרגליות הים' (סנהדרין יט, א), על פי דברי תוספות (נזיר מז, א ד"ה וכן משיח) שאמרו שכל מה שכהן גדול שלא יכול היה לשמש ומינה סגן תחתיו – שב לכהונתו ולתפקידו, היינו רק כשהסגן שימש תחתיו פעם אחת. אבל אם אותו סגן שימש פעמים אחדות תחת הכהן הגדול, - שוב לא חזר הכהן גדול לעבודתו ונפסקה חזקתו. ולפיכך מבאר הגר"ר בדרכו המקורית, יש לומר שזו הסיבה שבכל פעם כיהן אח אחר של ישמעאל בן קמחית בכהונה גדולה – שכן לאחר שאירע לישמעאל פסול פעם אחת ומינה אחד מאחיו לסגן, שוב לא רצה למנותו שוב כשאירע לו שוב פסול, שאז יאלץ בעצמו לעבור מכהונתו. ולכך מינה בכל פעם אח אחר – עד שנמצא שהוא וכל ששת אחיו – שבעת בניה של קמחית, שימשו כולם בכהונה גדולה.
