סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"אומר היה רבי..."; "ופליגא ד..."

יומא מו ע"א


אמר רבי אלעזר משום בר קפרא, אומר היה רבי מאיר: איברי עולה שנתותרו - עושה להן מערכה בפני עצמה וסודרן, ואפילו בשבת. - מאי קא משמע לן? תנינא: בכל יום היו שם ארבע מערכות! - אמר רבי אבין: לא נצרכה אלא לפסולין. ודוקא שמשלה בהן האור, אבל לא משלה בהן האור - לא. איכא דאמרי: אחד כשירין ואחד פסולין, אי משלה בהן האור - אין, ואי לא - - לא. ואפילו בשבת. תנינא: והיום חמש! - אמר רב אחא בר יעקב: איצטריך, סלקא דעתך אמינא: הני מילי - היכא דחל יום הכפורים להיות אחר השבת, דחלבי שבת קרבין ביום הכפורים....
אמר רבא: מאן האי דלא חייש לקמחיה? הא בכל יום תנן! - קשיא. ופליגא דרב הונא, דאמר: תחילתו - דוחה, סופו - אינו דוחה.

מה פירוש הביטוי "אומר היה רבי מאיר"?

א. קבלה במסורת שכך אמר התנא בלי קשר להסבר המשנה או להסבר ברייתא.
ב. "אומר היה...", שאותו תנא אמר את דבריו כנימוק והסבר למשנה [או כמסקנה מדברי המשנה]

הביטוי "אומר היה רבי..." מופיע כ – 30 פעמים בש"ס. ברוב המופעים מדובר על התנא רבי מאיר.

עצם העובדה שיש קשר דווקא לתנא רבי מאיר מחייב הסבר.
בסוגייתנו [ראה גם "מתיבתא", הערה ב] אומר ה"משנה למלך":

משנה למלך הלכות מעשה הקרבנות פרק ד הלכה ג:

ויש לחקור בדברי בר קפרא הללו דקאמר אומר היה ר"מ כו' מסברא הוא דקאמר דר"מ הכי ס"ל או משמיה דר"מ הוא דקאמר. והנה אי משמיה דר"מ הוא דקאמר לא ידעתי מאי האי דאמרו בגמ' ופליגא דרב הונא כו' והא בר קפרא לאו מסברא דנפשיה קאמר אלא ודאי דמסברא דנפשיה קאמר דלר"מ הכי הוא.

הוא מסביר שחייבים לומר שלא מדובר שאת הדברים אמר רבי מאיר עצמו אלא שבר קפרא כך מסביר את דברי רבי מאיר אבל הדברים הם של בר קפרא ולכן שייך לומר "ופליגא", דהיינו, שיש מחלוקת עם רב הונא. כי אם מדובר בדברי רבי מאיר עצמו הרי שהגמרא היתה צריכה להקשות מהתנא רבי מאיר על האמורא רב הונא.
אבל עדיין קצת קשה, הרי מקובל בש"ס שכשאמורא מסביר את דברי תנא מסויים הרי, שהדברים מקבלים תוקף של דברי תנאים, אלא אם מדובר שיש מחלוקת ביו אמוראים אליבא דברי התנא רבי מאיר [ולא מתאים לומר כך במחלוקת בין בר קפרא ורב הונא בסוגייתנו, ועוד, ש"בר קפרא" עצמו יכול להיחשב כ"תנא" בגלל שהיה תלמיד "גדול" של רבי יהודה הנשיא]

ולכן נראה לי להסביר: באמת רב הונא לא יכול לחלוק על רבי מאיר ולא על בר קפרא, אלא שרב הונא אמר את דינו מעצמו מבלי שידע את תוכן ההסבר של בר קפרא בדברי רבי מאיר במשנה, והגמרא היא זו שניסחה את הביטוי "ופליגא דרב הונא" כדי לקבוע הלכה כרב הונא, ורשאי "עורך הגמרא" לקבוע הלכה כאמורא גם אם חולק על תנא!
וכבר כתבנו כמה פעמים שהרב קאפח בספרו "כתבים" חלק ב, מסביר שהרמב"ם פוסק תמיד כאותו חכם שמוזכר בגמרא אחרי הביטוי "ופליגא" ושיטה זו יכולה להיות מבוססת רק על ההנחה ש"עורך הגמרא" שיבץ את הביטוי הזה בגמרא.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר