טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
כמאי דמסיק תעלא מבי כרבא – שועל
"אמר רבי אסי: כי הוו בה רבי יוחנן וריש לקיש בפרה, לא מסקי מינה אלא כמאי דמסיק תעלא מבי כרבא" (יומא, מג ע"ב).
פירוש: כִּי הָווּ בָּהּ [כאשר היו עוסקין בה] ר' יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ בפרשת פרה בתורה לָא מַסְקִי מִינָּהּ [לא היו מעלין ממנה], לא היו מחדשים בה, אֶלָּא כְּמַאי דְּמַסִּיק תַּעֲלָא מִבֵּי כְּרָבָא [כמו שמעלה השועל מן השדה החרוש] שהוא ביטוי לדבר מועט ביותר, שכמעט אינו ניכר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: תן זהוב (מצוי) שם באנגלית: Golden Jackal שם מדעי: Canis aureus
שם נרדף במקורות: שועל, תעלא
שם עברי: שועל מצוי (אדום) שם באנגלית: Red fox שם מדעי: Vulpes vulpes
שם נרדף במקורות: תעלא
נושא מרכזי: מה משמעות הדימוי "כדמסיק תעלא וכו'"?
לריכוז המאמרים שנכתבו על השועל הקש/י כאן.
התאור של השועל, כמשל ליגיעה ללא תמורה, בדברי עולא, כללי מדי ולא ברור מתוכו מה מחפש השועל ומה הוא מוצא. מפירוש רש"י במקום נוכל ללמוד רק מה מוצא השועל: "תעלא - שועל. מבי כרבא - מן המחרישה שאינו מוציא משם אלא אבק ברגליו, הכי נמי לא ילפינן מפרקא דמתניתין מידי אלא מברייתא וכרבותינו דאמרי בועל בעילת מצוה ופורש". במדור "העולם" בתלמוד המבואר מוסבר שעקבותיו של השועל קטנות משום שהוא דורך על הקרקע רק בקצות אצבעותיו. בנוסף לכך הוא קל משקל ולכן עקבותיו שטחיות מאד וכמעט אינו מעלה אבק בעקבותיו. לענ"ד הצעה זו לא מסבירה את הקשר לשדה שנחרשה. הסבר שלענ"ד הולם היטב את פשט הגמרא ודברי רש"י הוצע על ידי "עלי" בפורום "פורטל הדף היומי" כאן ונרחיב את דבריו:
ראשית יש להזכיר שהן השועלים (תמונה 1) והן התנים (1) (תמונה 3) בעלי כושר חפירה מעולה שבעזרתו הם חופרים את מאורותיהם. מאורות אלו משמשות למסתור בתנאי מזג אוויר קשים ולטיפול בצאצאיהם (ראה לדוגמה את שרטוט המאורה בתמונה 2). לכושר החפירה יש חשיבות גם בהשגת המזון משום שלעיתים קרובות הם חופרים בקרקע על מנת ללכוד את טרפם ובעיקר מכרסמים. מחקר שאמנם נערך בלטביה (2) אך עשוי לשקף את המצב גם דרומה יותר מצביע על כך שהנברנים (תמונה 4) עשויים להוות כ – 90% מתפריטו של השועל האדום.
נברן השדה נחשב לאחד ממזיקי החקלאות המשמעותיים ביותר באזורים רבים. מין זה מתרבה בקצב מהיר מאד ולעיתים צפיפותו יכולה להגיע ל – 100-200 פרטים לדונם ואף יותר. בשנת 1985 פגעה מכת נברנים בגולן וצפיפותם הוערכה בכ – 1000 פרטים לדונם. הנברנים אוכלים סוגים שונים של מזון צמחי ובכך גורמים לנזק כבד. האמצעי היעיל ביותר המקובל היום למניעת רבייה המונית של הנברנים הוא חרוש עמוק ההורס את מחילות הנברנים וחושף אותם לעיני טורפים. מסיבה זו בגידולים ששטחיהם אינם נחרשים במשך שנים כמו אספסת נזקי הנברנים גדולים במיוחד. אמנם עדיין לא ראיתי שועלים או תנים המחפשים את מזונם בשדות חרושים אך צפיתי כבר מספר פעמים באנפיות בקר העוקבות אחר טרקטור חורש ושולפות מתוך הקרקע מכל הבא למקור.
מתוך עובדות אלו נוכל להציע תסריט סביר למדי. השועל החופר בשדה חרושה מעלה ברגליו אבק אך לא ימצא טרף ראוי לשמו, כדוגמת הנברנים, משום שהם כבר נמלטו מתוך מאורותיהם ההרוסות או שנטרפו. מצאי המזון בשדה שאיננה חרושה גדול יותר לא רק בגלל הרס המחילות אלא גם משום שיש בה מקומות מסתור רבים שבהם מוצאים מקלט בעלי חיים רבים שאותם צדים השועלים.
(1) כאמור במאמר "ראו שועל שיצא מבית קדשי הקודשים" השועל, במקורות, עשוי להיות אחד משני מיני כלביים אלו).
(2) L. Baltrunaite, 'Diet Coposition of the Red Fox (Vulpes vulpes L.), Pine Marten (Martes martes L.) and Raccoon Dog (Nyctereutes procyonoides Gray) In Clay Plain Landscape, Lithuania', Acta Zoologica Lituanica 12 (4), 2002, pp. 392-1657
רשימת מקורות:
מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 67).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 7 (עמ' 99-101).
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
