הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"סתם ספרא רבי יהודה"

יומא מא ע"א

תא שמע: +ויקרא טז+ ועשהו חטאת - הגורל עושהו חטאת, ואין השם עושהו חטאת. שיכול, והלא דין הוא: ומה במקום שלא קידש הגורל - קידש השם, מקום שקידש הגורל - אינו דין שיקדש השם? תלמוד לומר ועשהו חטאת - הגורל עושה חטאת, ואין השם עושה חטאת.
סתם סיפרא מני - רבי יהודה, וקא תני: הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת, אלמא: הגרלה מעכבא. תיובתא דמאן דאמר הגרלה לא מעכבא! תיובתא

1.

הביטוי "סתם ספרא... רבי יהודה" - 9 מופעים בש"ס. כאשר הוא מוזכר בניסוח כבסוגייתנו - במרבית המופעים - בלשון "סתם ספרא מני? רבי יהודה" הרי שביטוי זה נכלל כחלק מקושיה שמקשה הגמרא מרבי יהודה על רבי יהודה עצמו.

2.
הברייתא שמוזכרת כאן לא מצאתיה בתוספתא שבידינו במהדורותיה השונות.

3.
ולכן אומר רש"י:
רש"י מסכת יומא דף מא עמוד א:

סתם סיפרא - תורת כהנים ר' יהודה היא, הכי קאמר בסנהדרין דף פו, א) והא בתורת כהנים היא, דהא קרא בספר ויקרא כתיב.

כלומר, כוונת הגמרא היא, שמכיוון שהפסוק שמוזכר בברייתא הוא מספר ויקרא ממילא צריך לומר שהברייתא שמזכירה את הפסוק היא מדרש ההלכה "סיפרא", וממילא היא דעת רבי יהודה על פי הכלל ש"סתם סיפרא - רבי יהודה"!

3.1
לפי דברי רש"י הנ"ל יוצא בפשטות שכל ברייתא שנמצאת בתלמוד שמסבירה פסוק בספר ויקרא היא דעת רבי יהודה!