דיוק וחידוש ברש"י
מסכת יומא דף לח
עמוד ב
רש"י ד"ה וירא את האור. ראה בדעתו להתקיים האור של עולם בשביל הצדיק שהוא טוב:
רש"י כותב בדיבור המתחיל את המילים "וירא" ו"את האור" ולכאורה רש"י מסביר בעיקר את ההמשך את ה"כי טוב" ולכאורה אם רש"י לא רצה לכתוב בד"ה את התיבה "אלקים" היה יכול לכתוב "את האור כי טוב" ונראה דרש"י רצה להסביר מדוע רק מה- "כי טוב" הזה שנכתב גבי האור מדייקים ש"טוב" זה צדיק, א. כי רק כאן כתוב את מה ראה, בכל הימים אחר כך כתוב וירא אלוקים כי טוב ולא כתוב מה ראה, ב, החידוש היותר גדול שלגבי האור וודאי האפשרות לומר שהוא טוב זה רק ע"י ראיה מה שאין כאן שאר הדברים שיכל לכתוב "ויאמר" למשל , וע"כ רש"י הביא את ה"וירא", ולכן אפשר ללמוד כך את פסוק זה, שה"אור" הוא - אורו של עולם וראוי להתקיים בשביל הצדיק שנקרא "טוב", (ובמסכת בבא בתרא דף ד ע"א איתא א''ל הוא כבה אורו של עולם דכתיב {משלי ו-כג} כי נר מצוה ותורה אור ילך ויעסוק באורו של עולם דכתיב {ישעיה ב-ב} ונהרו אליו כל הגוים, ומדבר גבי הורדוס שהרג את החכמים, ואפשר לומר דהן הן הדברים) .
