הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הלכה כבתראי"

יומא לז ע"ב

הילני אמו עשתה נברשת של זהב וכו'. תנא: בשעה שהחמה זורחת ניצוצות יוצאין ממנה, והכל יודעין שהגיע זמן קריאת שמע. מיתיבי: הקורא את שמע שחרית עם אנשי משמר ואנשי מעמד - לא יצא, מפני שאנשי משמר משכימין ואנשי מעמד מאחרים. - אמר אביי: לשאר עמא דבירושלים

רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק א הלכה יב:

מי שהקדים וקרא קריאת שמע של שחרית אחר שיעלה עמוד השחר אף על פי שהשלים קודם שתנץ החמה יצא ידי חובתו י, ובשעת הדחק כגון שהיה משכים לצאת לדרך קורא לכתחלה משעלה עמוד השחר.

1.
תוספות מסכת יומא דף לז עמוד ב:

... דאע"ג דא"ר יהושע עד ג' שעות ואמר רב יהודה אמר שמואל התם הלכה כר' יהושע נראה דהלכה כאביי דאמר לק"ש כוותיקין דהוא בתראה...

וי"ל אפילו אי פליג רבי יהושע בן לוי אאביי קיימי לן כאביי דהוא בתראה
...
עוד קשה לומר שלא יהא הלכה כאביי דהוא בתראה

תוס' דן בדין הזמן הראוי לקריאת שמע של שחרית ומביא שיטות שונות בעניין זה וקשור לכמה סוגיות במסכת ברכות, ובסוגייתנו משמע שזמן קריאת שמע הוא בנץ החמה.

2.
ולאורך כל דבריו תוס' מדגיש שהלכה כאביי נגד רבי יהושע בן לוי מכיוון שאביי נחשב כ"בתראי", והכלל הוא שהלכה כבתראי [הלכה כחכם המאוחר יותר מבחינה כרונולוגית]. לפי כל השיטות שבתוס' זה יוצא שהוא חולק על מי שאמר שהכלל שהלכה כבתאי תקף רק לגבי אמוראים מתקופת אביי ורבא ואילך.

3.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קסז:

הלכה כבתראי, אמרינן אף באמוראי קדמאי קודם אביי ורבא אלא שמאביי ורבא ואילך הלכה כתלמיד במקום הרב אף אם חולק עמו פנים אל פנים משא"כ בקודמים דאי פליג בהדי רביה לית הלכתא כתלמיד אבל אי בתר הכי פליג עליה נקטינן כוותיה דבתרא הוא...

אחת השיטות שהוא מביא היא, שבתקופה שעד אביי ורבא הכלל הוא ש"הלכה כבתראי" רק אם לא מדובר בתלמיד ורבו. ומאביי ורבא ואילך הכלל הוא שהלכה כבתראי אפילו כשמדובר בתלמיד נגד רבו.

הרי דגם שיטת סתם תוס' הכי אזלא דגם קודם אביי ורבא אמרינן הלכה כבתראי...

וכדבריו משמע גם בתוס' שבסוגייתנו.