סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"תנאי היא"; "מסתברא"

יומא לד ע"א


ומוספין לבזיכין. והתניא: בזיכין קודמין למוספין! - תנאי היא. אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר מוספין קודמין לבזיכין, לאו מי אמרת בבקר בבקר להקדים, הכא נמי ביום ביום - לאחר.
מאי טעמא דמאן דאמר בזיכין קודמין למוספין? - גמר חקה חקה מחביתין. - אי מהתם גמר, ליגמרה כולה מילתא מהתם! - להכי אהני ביום ביום לאחר.

הערות על מבנה הסוגיה ולשונה:

ומוספין לבזיכין. והתניא: בזיכין קודמין למוספין! - תנאי היא.

מהקטע הנ"ל משמע שדברי אביי בתחילת הנושא ["אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא..."] היו מבוססים על ברייתא [כדברי בדף הקודם - יומא דף לג], שהרי הגמרא מקשה עליו מברייתא, ולכן באמת מתאים התירוץ של "תנאי היא", כלומר, שדברי אביי מבוססים על ברייתא הנוגדת לברייתא השניה. לפי זה אמנם היה ראוי שהגמרא היתה מקשה בלשון "ורמינהו" ולא בלשון "והתניא", אלא מפני שאביי לא ממש מצטט ברייתא ולא מצינו ברייתא מפורשת כמוהו, אלא מדובר במשהו הדומה למימרא תנאית ולכן הסתירה בין דברי התנאים היא בלשון "והתניא" ולא בלשון "ורמינהו".

אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר מוספין קודמין לבזיכין, לאו מי אמרת בבקר בבקר להקדים, הכא נמי ביום ביום - לאחר.

גם מדברי אביי כאן משמע בבירור שקביעת סדר המערכה של אביי הסתמכו על דברי תנאים, שהרי הוא קובע ש"מסתברא כמאן דאמר..." סימן שהיתה לפניו ברייתא או מימרא תנאית. אמנם ראה ברש"י שמדובר על מחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל במסכת פסחים דף נח.

מאי טעמא דמאן דאמר בזיכין קודמין למוספין? - גמר חקה חקה מחביתין. - אי מהתם גמר, ליגמרה כולה מילתא מהתם! - להכי אהני ביום ביום לאחר.

הביטוי "מאי טעמא" כאן מתאים לביטוי "מנלן", שהרי מדובר בדרשת פסוקים ולא בסברא. וממשמעות הקטע נראה שזוהי מסקנת הגמרא ודווקא כשיטה של "בזיכין קודמין למוספין" ולא כאביי. ומתאים למי שאולי לא יפסוק כאביי בדבריו בסידור המערכה. אמנם מצד שני הביטוי "מסתברא" מלמד שזוהי הכרעה של הגמרא, בתנאי שנאמר שאת הביטוי "מסתברא" [שבתירוצו של אביי] לא אביי עצמו אמר אלא "עורך הגמרא".

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה יא:

בשבת מקטירין את שני בזיכי לבונה עם המוספין, קודם ניסוך היין של מוספין, וכסדר שעושין בכל יום בבקר כך עושין בין הערבים, חוץ מהרמת הדשן ממזבח החיצון, וסדור המערכות והפייסות, שאין עושין דברים אלו אלא בכל יום בשחר לבד כמו שביארנו.

כסף משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה יא:

[יא] בשבת מקטירים את שני בזיכי לבונה עם המוספין. בפ"ג דיומא (דף ל"ד) בסדר מערכה דמסדר אביי מוספין קודמין לבזיכין והא תניא בזיכין קודמין למוספין תנאי היא אמר אביי מסתברא כמ"ד מוספין קודמין לבזיכין. ורבינו שכתב עם המוספין קודם ניסוך יין של מוספין היינו לומר שבזיכין אחר המוספין והכי דייק לישניה שכתב קודם ניסוך היין של מוספין ומ"מ צריך למוד מנין לו שהיו קודם לניסוך היין:

הרמב"ם פוסק כאביי. [בפרשנים על הרמב"ם לא מוזכרת כלל המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי ישמעאל שהובאה בדברי רש"י, אולי כי הלכה כרבא - מסכת פסחים דף נח - בהסבר המחלוקת באופן שלא קשור לסוגייתנו - ראה "מתיבתא", הערה ה] נראה מדברי ה"כסף משנה" שהרמב"ם מסתמך על הביטוי "מסתברא" שבדברי אביי [ראה דברינו בפיסקה הקודמת].

לחם משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה יא:

[יא] בשבת מקטירין וכו'. כתב הרב בעל כסף משנה ז"ל ומ"מ צריך לימוד מנין לו שהיו קודם לניסוך היין ע"כ. ואפשר לתת טעם דכיון דאיכא פלוגתא אי מוספין קודמין או לא לא מפשינן במחלוקת כולי האי ומסתייה דמאחרין לבזיכין אחר מוספין גופייהו אבל קודם ניסוך דידהו יש לנו להקדימן ועדיין צ"ע:

משמע מדבריו שהרמב"ם מפשר בין שתי הדעות שהובאו כ"תנאי היא", כלומר פשרה בין הברייתא שעליה מסתמך אביי ובין הברייתא השניה. הפשרה היא שבעניין מסויים [שמוספין קודמין לבזיכין] פסק כברייתא הראשונה [כאביי], ובעניין השני [של ניסוך היין] פסק כברייתא השניה.

דבריו אלה של ה"לחם משנה" נראים "מוזרים" [והוא עצמו מסיים ב"ועדיין צריך עיון"], הרי פעמים רבות מופיע בש"ס "תנאי היא" - מחלוקת תנאים בברייתא - ולא מצינו שיטת פסיקה של "פשרה". ועל כן נראה מוכח כדברינו בהסבר המושג "אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא...", שמדובר בברייתא "סודית" שלא היתה ידועה לשאר החכמים. מצד אחד היא נחשבת כברייתא ולכן אומרים עליה שהיא אחת מהברייתות שעליהן נאמר "תנאי היא", ואולם מצד שני היא אינה בעלת תוקף לגמרי, ולכן גם אם מכריעים כמותה ראוי לעשות "פשרה" בינה לבין ברייתא "רגילה" אחרת.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר