הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"כדאמר רב..."

יומא לא ע"ב

פרסו סדין של בוץ וכו', מאי שנא של בוץ? - כדאמר רב כהנא: כדי שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ. הכא נמי: שיכיר שעבודת היום בבגדי בוץ.

1.
תוספות מסכת יומא דף לא עמוד ב:

כדאמר רב כהנא כדי שיכיר כ"ג שעבודת היום של בוץ - לקמן גבי הביאו לו בגדי לבן
תימה מאי שנא דאמרה למילתיה אסיפא ולא ארישא

ונ"ל דארישא לא חשש לאומרו דפשיטא דצריך היכירא שלא יטעה וילבש כל ח' בגדים כדרך שהוא עושה כל ימות השנה כשהוא פושט בגדי חול שהוא לובש כל ח' בגדים ולכך פרסו בגדי בוץ כדי שיכיר שהיום אין לו ללבוש בגדי בוץ עם בגדי זהב אלא בפני עצמם אבל בסיפא שהוא פושט בגדי זהב ויש לו ללבוש בגדים אחרים סד"א דלא הוה צריך היכירא דודאי לא אתי למיטעי
ועוד סד"א כיון דכבר פירסו פעם אחת סדין של בוץ כדי שיכיר וכו' סגי בהכי להכי איצטריך רב כהנא לפרש דתרי היכירא הוו עבדי.

תוס' שואל מדוע רב כהנא אמר את דבריו על המשנה הבאה ולא על משנתנו אם ברור שדבריו מתאימים גם כאן - בסוגייתנו - לפי דברי הגמרא "כדאמר רב כהנא".

2.
תוס' עונה שני תירוצים, ששניהם נראים עקרוניים [ויתכן שהם חלוקים ביניהם]:

3.
תירוץ א: רב כהנא אמר את דבריו דווקא במשנה הבאה כי שם החידוש גדול יותר שגם כשפושט בגדי זהב צריך שיהיה לו סימן של סדין עשוי בוץ. ואילו במשנתנו פשוט הדבר שצריך לעשות לו סימן היכר. אבל רב כהנא עצמו באמת לא אמר את דבריו על משנתנו אלא הגמרא כך אומרת. לפי זה משמעות הביטוי "כדאמר רב כהנא" היא כפשוטו.

4.
תירוץ ב: רב כהנא רצה לומר את הסברו במשנתנו אלא שחשש שיחשבו שבמשנה הבאה אין צורך בסימן של הסדין העשוי בוץ לכן רב כהנא אמר את הסברו שם. לפי תירוץ זה רב כהנא כן חשב לומר את ההסבר שלו במשנתנו אבל שם במשנה הבאה היה חייב להדגיש זאת.

4.1
ומשמע מתוס' שכבר בזמן רב כהנא ידעו כולם שכך היה במקדש. ועדיין לא מובן מדוע הוא עצמו לא אמר זאת גם כאן וגם שם? אלא שהוא הבין שדי אם יאמר במשנה הבאה וכולם יבינו שכוונתו גם למשנתנו. לפי זה יוצא שגם אמורא "מקפיד" לא לומר דברים שניתן ללמוד כ"פשיטא".

5.
ונוסיף:
יש כמה חכמים שנקרא בשם "רב כהנא".
ראה "אטלס עץ חיים", כרך ד, עמודים 243-244.
א. תלמיד חבר של רב – דור ראשון
ב. תלמיד של רב – דור שני
ג. תלמיד של רבה – דור רביעי
ד. תלמיד של רבא – דור חמישי
ה. תלמיד של רב אשי – דור שביעי

6.
אם בסוגייתנו מדובר על רב כהנא א - אמורא בדור הראשון - הרי שהגיוני שחסך בדברים ומתאים להסבר השני בתוס' - כפי שהסברנו את דברי תוס'.

7.
אם מדובר ברב כהנא שהיה תלמידו של רב אשי הרי מדובר שאת הביטוי "כדאמר רב כהנא" אמר "עורך הגמרא",

8.
ויש אולי לומר: את הביטוי "כדאמר רב כהנא" כתב "עורך הגמרא" וכוונתו היא כך: רב כהנא עצמו אמר באמת את דבריו גם על משנתנו, והיה צריך להיות כתוב בסוגייתנו "אמר רב כהנא", אלא, שהביטוי "כדאמר רב כהנא" בא ללמדנו שלדעת "עורך הגמרא" שני דברי רב כהנא - כאן ובמשנה הבאה - מהווים עיקרון זהה!