סקר
מסכת שבת






 

פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"קיים אברהם אבינו אפילו עירוב תבשילין"

יומא כח ע"ב


ב'דעת זקנים' לבעלי התוספות כתבו (בראשית יח, ח) ש'עירובי תבשילין' היינו תבשילין מעורבים וכלומר שלא היה אוכל בשר בחלב. והדבר תמוה, מה החידוש בזה שאברהם לא היה אוכל בשר בחלב.

וביאר ה'חתם סופר' (שו"ת חתם סופר יורה דעה, עג כשהוא מציין בהקדמת דבריו "דכירנא כד הוינא טליא אמינא מילתא בפני מ"ו הגאון מו"ה נתן אדלער כ"ץ זצ"ל וישרו הדברים בעיניו") שהכוונה היא שמזה שהיה צריך להיזהר שלא לערב התבשילין של הבשר והחלב, מוכח שהחלב יצא מבהמה חיה. שכן אילו יצא מבהמ שחוטה לא היה צריך להקפיד שלא לאוכלו אחר הבשר (כפי שמשמע מהט"ז יורה דעה צ, יב). והנה לאחר שאנו יודעים שהחלב היה מבהמה חיה ושחלב זה היה שותה לבדו ונזהר שלא יתערב עם בשר, יש להוכיח שיצא לגמרי מכלל דין בן נח ואפילו להקל. שכן אם היה לו דין בן נח - לכל הפחות לחומרא, היה אסור לו לשתות חלב היוצא מן החי, לפי שקודם מתן תורה היה דינו של חלב מן החי - כאבר מן החי האסור לבני נח.

ומעתה בהכרח לומר שעל ידי זה שאברהם אבינו עשה כל אשר ביכולתו לקיים את התורה והמצוות, יצא לגמרי מכלל דין בן נח. וזהו עומק כוונת דברי ה'דעת זקנים' לבעלי התוספות בביאור דברי חז"ל שקיים אברהם אבינו אפילו עירוב תבשילין - שעל ידי שקיים את כל התורה, הגיע למצב שהיה צריך להיזהר גם מעירובי בשר וחלב, אבל היה מותר בשתיית חלב לבד, לפי שהיה מותר בחלב היוצא מן החי. והחתם סופר מסיים "ונהי דקטנותא היא מכל מקום קלסוהו מורי ורבי הגאון זצ"ל".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר