סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 855
"ת"ר שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה אמרה להם מעולם לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"
יומא מז ע"א
הגמ' במס' סנהדרין ק"ט: אומרת "אמר רב, און בן פלת אשתו הצילתו, אמרה ליה מאי נקפא לך מינה (מהמח' על משה רבנו) אי מר רבה את תלמידא ואי מר רבה את תלמידא" (גם כאשר קרח יקבל את הנשיאות אתה תישאר רק בגדר תלמיד) אמר לה: ומה אעשה הרי נשבעתי ללכת עם קרח. אמרה לו: סמוך עלי, השקתה אותו יין ונרדם, והיא עצמה נעמדה בפתח האהל והסירה את כיסוי ראשה, וכל אלה שבאו לקרוא לאון בן פלת, כשראו אשה מגולת שיער חזרו לאחוריהם וכך ניצל און. המהרש"ם מסביר את דברי הגמ' הזו ע"פ גמרתנו. מהאשה הקמחית התברר: שהצניעות בכיסוי השיער יש בה סגולה לכהונה גדולה, מעתה אם צניעות בכיסוי הראש מביאה לכהונה גדולה, יש להניח שפריצות בשטח זה מונעת משמוש בכהונה גדולה. וכעת מובנים היטב דברי הגמ' בסנהדרין, הגמ' אומרת שם: שטענתו העיקרית של קרח היתה שכולנו ראויים לשמש בכהונה גדולה, מדוע נתן משה רבנו את הכהונה הגדולה רק לאחיו ולמשפחתו, אבל ברגע שאשתו של און בן פלת סתרה את שערה, הבינה שפעולה זו תביא בעקבותיה ידיעה מוחלטת, שמבית זה כבר לא יצאו כהנים גדולים, וא"כ אין כבר שום טעם להתערב במחלוקת הזו, ולכן סתרה את שערה ובכך הצילה את בעלה.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
