מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
על מה עולה מכפרת
יומא לו ע"א
ר' עקיבא אומר אין עולה באה אלא על עשה ועל לא תעשה שניתק לעשה, ובתוס' כתבו דלא ידענא אמאי לא קחשיב כל לאוי דלא לקו עלייהו כגון לאו שבכללות ולאו שאין בו מעשה ד"עולה" מכפר גם ע"ז, ונ"ל מדכ' גבי עולה "ונרצה לו" דמשמע שיש לו תקנה וריצוי במקום אחר שבידו לתקן לעשות כגון סוכה ותפילין וכיו"ב ואם עבר יום או יומיים עולה מכפרת עליו, ומשא"כ לאו שאי"ב מעשה ולאו שבכללות שאין להם "תקנה" במקום אחר אין "עולה" מכפר ע"ז, עכ"ד.
אולם יעוי' בירושלמי הכא (פ"ח ה"ז) שכ' א"ר חנניא בריה דר' הלל העולה מכפרת על "הרהור הלב" מ"ט דכ' והעולה על רוחכם היו לא תהיה וכו' יעו"ש, וכן יעוי' בויקרא רבה פ' צו [פרשה ז' ריש אות ג'] שכ' אמר רשב"י לעולם אין העולה באה אלא על הרהור הלב, א"ר לוי מקרא מלא הוא דכ' והעולה על רוחכם וגו' יעו"ש, וכן יעוי' בבי' "פני אריה" בסידור הגר"א על הוידוי דיוהכ"פ בדכ' "ועל חטאים שאנו חייבים עליהם עולה", דהיינו על ביטול מצ"ע ועל לאו שאין בו מעשה ועל לאו הניתק לעשה וכו' וכן על הרהור הלב, עכ"ד יעו"ש.
וא"כ צ"ע בתוס' הכא שכ' דאין עולה מכפרת על לאו "שאין בו מעשה" מדכ' ונרצה וגו', הא בירושלמי ובויק"ר כ' להדיא דמכפרת על "הרהורי הלב" והיינו לאו שאין בו מעשה דלא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו', וכבספ"ק דברכות (יב:) יעו"ש. ונראה דאכן הוי מחלוקת והבבלי ס"ל דאין מכפר ע"ז וכדכ' דאינה באה אלא על עשה ועל ל"ת "שניתק לעשה" דמשמע דדוקא ע"ז באה ולא על "הרהורי הלב" וכיו"ב, ואף מלשון הגמ' מוכח דהוי מחלוקת, מדכ' דבאה על "עשה" ועל ל"ת "שניתק לעשה", ומאידך בירושלמי ובויק"ר כ' דמכפר רק על "הרהור הלב" דמשמע דרק ע"ז ולא על "עשה" ול"ת שניתק לעשה, וע"כ דהוי פלוגתא דהרב והתלמיד, דר"ע ס"ל הכא דמכפר על כל עשה ועל ל"ת וכו', ומאידך תלמידו המובהק רשב"י פליגי וס"ל דמכפר רק על הרהורי הלב, ודו"ק.
ויעוי' ברמב"ן בר"פ ויקרא (א, ד) עה"פ 'ונרצה לו לכפר עליו' שהביא לרש"י שהביא לגמ' הכא דאינו מרצה אלא על עשה ועל לאו שניתק לעשה, וע"ז תמה וכי היכן עונשו דכריתות וכו' אמור, דהא הקרבנות "בשוגגין" מרצין ולא "במזידין", וי"ל שיכפרו על חייבי מיתות בידי שמים שוגגים וכו' ע"ש. ואח"כ הביא לויק"ר הנ"ל דאמר רשב"י אין העולה מכפר אלא על הרהורי הלב וכו' ובי' מ"ט מכפר דוקא ע"ז לפי שהוא חטא שאין מכיר בו אלא הקב"ה לפיכך כולה כליל לה' וכו', עכ"ד יעו"ש. ומשמע דג"כ ס"ל דאכן הוי מחלוקת בחז"ל על מה מכפרת.
