גליון: "אַבְרֵךְ" - מאוצרות שר התורה רבי יוסף ענגיל זצ"ל
גליון ג, טבת תשעד לפ"ק, מדור "מרגניתא דבי רב"
המו"ל: מכון "אוהבי תורה" לההדרת ספרי הגאון זצ"ל - מאנסי יצ"ו
ושחט אותה 'לפניו' - אם ממעט שחיטת אלעזר עצמו
יומא מב ע"א
ביומא (מב.), שיהא זר שוחט ואלעזר רואה. אין מבואר, אי הכוונה דאפילו זר שוחט ואלעזר רואה כשר, וכל שכן דשחיטת אלעזר עצמו כשירה, או כיון דכתיב (במדבר יט, ג) ושחט אותה לפניו, משמעותו דוקא שאחר ישחוט, דאם הוא שוחט לא שייך למיקריא 'לפניו' - לדבר שאדם עצמו עושה.
ועיין שו"ת רדב"ז (ח"א סימן תו), דאם הסופר בגט הוא עצמו השליח, אז במקום שאין צריך מדינא לומר בפני נכתב כו', יותר טוב שלא יאמר כלום משיאמר בפני נכתב, דמשמע שהוא לא כתבו ומיחזי כשיקרא, עיין שם.
ואולם, כאן גם בהוא עצמו שוחט יש מובן לתיבת 'לפניו' לענין שלא יסיח דעת, אלא דלשמואל לא איצטריך קרא לזה לבד דמשריפה נפקא, ועל כרחך דאתי קרא נמי להכשיר זר שוחט ואלעזר רואה, אבל על כל פנים אין ממעט שחיטת עצמו, כיון דבשחיטת עצמו נמי שייך לשון 'לפניו' במה שאסור לו להסיח דעת, וק"ל.
גליוני הש"ס יומא מב. ד"ה שיהא
