הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

מתניתין דלא כרבי אליעזר בן יעקב

יומא כו ע"א

משנה. הפייס השלישי: חדשים לקטרת באו והפיסו. והרביעי: חדשים עם ישנים, מי מעלה אברים מן הכבש למזבח. 
...
הרביעי חדשים עם ישנים וכו'. מתניתין דלא כרבי אליעזר בן יעקב. דתנן, רבי אליעזר בן יעקב אומר: המעלה איברים לכבש הוא מעלה אותן למזבח. 
במאי קמיפלגי? 
מר סבר: +משלי יד+ ברב - עם הדרת מלך, 
ומר סבר: מקום שכינה לאו אורח ארעא. 

1.
משנה מסכת תמיד פרק ה משנה ב:

[ב] אמר להם חדשים לקטרת באו והפיסו הפיסו זכה מי שזכה חדשים עם ישנים בואו והפיסו מי מעלה אברים מן הכבש למזבח רבי אליעזר בן יעקב אומר המעלה אברים לכבש הוא מעלה אותן על גבי המזבח:

המשנה הנ"ל במסכת תמיד כוללת בתוכה את משנתנו ואת הציטוט שסוגייתנו מצטטת את דברי רבי אליעזר בן יעקב, כלומר דברי רבי אליעזר בן יעקב הם הסיפא של תוכן משנתנו.

2.
רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ד הלכה ח:

הפייס הרביעי מתקבצין כולן ומפיסין לידע מי מעלה איברים מן הכבש למזבח, הפיסו וזכה מי שזכה, תמיד של בין הערבים אין מפיסין לו פייס אחר, אלא כל כהן שזכה בעבודה מן העבודות שחרית יזכה בין הערבים, חוץ מן הקטורת שהן מפיסין לה פייס אחר בין הערבים ויבוא כל מי שלא הקטיר קטורת מעולם מאנשי אותו בית אב ויפיסו עליה, ואם כבר הקטירו כולן מימיהן מפיסין להן כולן בשחרית בפייס שלישי וזה שזכה בה שחרית מקטירה בין הערבים.

הרמב"ם פוסק כמשנתנו, וכמו שהגמרא מציינת שמשנתנו איננה כרבי אליעזר בן יעקב. ויש לשאול על הגמרא מדוע היא מציינת שמשנתנו היא דלא כרבי אליעזר בן יעקב, הרי ברור שמשנתנו היא כרישא של המשנה במסכת תמיד שחולקת על רבי אלעזר בן יעקב שם בסיפא!

3.
שואלים הפרשנים מדוע אין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב הרי הכלל הוא, שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב שמשנתו קב ונקי. ב"מתיבתא", הערה כה מביא בשם המהר"י קורקוס שמיישב, בזה שהגמרא עצמה מציינת שמשנתנו איננה כרבי אלעזר בן יעקב משמע שהגמרא כך פוסקת.

4.
מהנ"ל יוצא שמשמעות הביטוי "מתניתין דלא כ..." היא שאין הלכה כאותו תנא שהמשנה לא כמותו. וגם כאשר יש כלל כללי שבדרך כלל הלכה כאותו תנא [כבסוגייתנו לגבי רבי אליעזר בן יעקב] הרי שביטוי זה משמיענו שבכל אופן עורך הסוגיה [או חכמי בית המדרש] הכריעו כאן שלא כאותו תנא - רבי אליעזר בן יעקב.

5.
ונראה להוסיף: שכאן אין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב בגלל שני נימוקים מצטברים: התנא קמא חולק עליו במסכת תמיד ובדרך כלל הלכה כתנא קמא [אמנם כשתנא ספציפי חולק על רבי אליעזר בן יעקב הרי שהלכה תהיה כרבי אליעזר בן יעקב]. ובעיקר בגלל שמשנתנו שמוגדרת כ"סתם משנה" [והכלל הוא שהלכה כ"סתם משנה"] סוברת כתנא קמא של רבי אליעזר בן יעקב.

6.
בסוגייתנו הגמרא מביאה את הנימוקים למחלוקת בין משנתנו לרבי אליעזר בן יעקב. אפשר לומר שכאשר מביאים את הנימוק-סברא של רבי אליעזר בן יעקב לא חל במקרה כזה הכלל הכללי שהלכה כרבי אליעזר בן יעקב בגלל שמשנתו קב ונקי. כלומר, אם המשמעות של "קב ונקי" היא ש"סברתו סברא טובה" אזי מתאים ההסבר לעיל, שכל זה נכון דווקא כשלא נמסרה סברתו אבל בסוגייתנו שכן נמסרה סברתו ניתנת לגמרא אפשרות לפסוק שלא כסברתו!

אטלס עץ חיים

רב אליעזר בן יעקב א' - תנא בדור הראשון, שראה בעיניו את הבית ותיארו ועל לשכה אחת אמר "שכחתי מה היתה משמשת" (מידות פ"ב מ"ה).
גם הרמב"ם בהקדמתו מונה אותו בדור שראו החורבן.
הוא כתב את מסכת מדות ( יומא ט"ו ע"א).
בן עזאי מצא מגילת יוחסין ובה כתוב "משנת רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי" (יבמות מ"ט ע"ב וברש"י שם "בכל מקום שנזכר הלכה כמותו") ר' אלעאי (אבי ר' יהודה בר אלעאי) קיבל ממנו (פסחים ל"ט ע"א).

7.
תוספות מסכת יומא דף כו עמוד א:
בעיקר חשוב לשים לב שרבי אליעזר בן יעקב לא כתב את ה"סתמא" של מסכת תמיד:

דתנן ראב"י אומר המעלה איברים כו' - דתנן גרסינן משנה היא בתמיד פ"ה [מ"ב] (דף לב:) ולעיל בפ"ק (דף יד:) דפריך סתמא דתמיד אדיומא ומשני מאן תנא יומא ר"ש איש המצפה היא משום דאשכחן דפליג אחדא סתמא דתמיד דתניא ר"ש איש המצפה משנה בתמיד לא הוה מצי למימר ראב"י הוא דפליג הכא אסתמא דתמיד דקא תני ברישא הרביעי חדשים עם ישנים מי מעלה איברים מכבש למזבח והדר קתני ראב"י אומר המעלה איברים וכו' דהא אסתמא דיומא נמי פליג דבמתניתין נמי קתני הרביעי מי מעלה איברים ואוקמה דלא כראב"י

הגמרא קבעה בדף יד ש"סתם משנה" במסכת יומא הוא "רבי שמעון איש המצפה", וממילא זה גם מתאים לרישא של המשנה שהבאנו ממסכת תמיד. ושם הרישא חולקת על הסיפא שמוזכר בה "רבי אליעזר בן יעקב". ויוצא שגם ה"סתמא" [שהוא ה"תנא קמא"] של מסכת תמיד הוא רבי שמעון איש המצפה או תנא אחר.