סקר
מסכת שבת






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הזמן של "קריאת הגבר"

יומא כ ע"ב


משנה. בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו, בין לפניו בין לאחריו. וביום הכפורים מחצות, וברגלים מאשמורה הראשונה. ולא היתה קריאת הגבר מגעת עד שהיתה עזרה מלאה מישראל.
...
מאי קריאת הגבר? רב אמר קרא גברא, רבי שילא אמר: קרא תרנגולא.
רב איקלע לאתריה דרבי שילא, לא הוה אמורא למיקם עליה דרבי שילא, קם רב עליה וקא מפרש: מאי קריאת הגבר - קרא גברא. אמר ליה רבי שילא: ולימא מר קרא תרנגולא! -
אמר ליה: אבוב לחרי - זמר, לגרדאי לא מקבלוה מיניה. כי הוה קאימנא עליה דרבי חייא ומפרישנא מאי קריאת הגבר קרא גברא - ולא אמר לי ולא מידי, ואת אמרת לי: אימא קרא תרנגולא?
אמר ליה: מר ניהו רב? נינח מר. אמר ליה, אמרי אינשי: אי תגרת ליה - פוץ עמריה. איכא דאמרי, הכי אמר ליה: מעלין בקדש ולא מורידין.

רב ורבי שילא חלוקים במשמעות של "קריאת הגבר" במשנה, שזהו הזמן שתורמים את הדשן מעל המזבח.

רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה יא:

אימתי תורמין הדשן בכל יום, משיעלה עמוד השחר, וברגלים מתחלת שליש אמצעי של לילה, וביום הכפורים מחצות הלילה.

לחם משנה הלכות תמידין ומוספין פרק ב הלכה יא:

[יא] אימתי תורמין הדשן וכו'. בספ"ק דיומא (דף כ') אמרו במשנה בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו בין לפניו בין לאחריו ואיפליגו בגמ' רב ור' שילא דרב אמר קריאת הגבר היינו הכורז שמכריז עמדו כהנים לעבודתכם רב שילא אמר דהוי קריאת תרנגולא. ורבינו ז"ל לא ביאר כלל מזה אלא סתם משיעלה עמוד השחר ולא ידעתי למה ואולי דמשמע ליה דאידי ואידי חד שיעורא הוא:

לפי דעת ה"לחם משנה" הרמב"ם סובר, שאין הבדל בין רב ורבי שילא אודות הזמן שבו תורמין את הדשן. שניהם סוברים שמדובר "משיעלה עמוד השחר". יוצא אפוא שהמחלוקת בין רב לרבי שילא היא בשאלה מהו הסימן היותר ברור לזמן של עלות השחר, או שנחלקו בשאלה מה מסמל יותר את הזמן של עלות השחר ביחס לנושא של תרומת הדשן.

הגמרא מספרת "סיפור" על רב שבא למקומו של רבי שילא והוא זה שתירגם את דברי רבי שילא לציבור והוא תירגם את "קריאת הגבר" בדרשת רבי שילא כ"קרא גברא" - קריאת הכרוז להקיץ את הכהנים משנתם לעבודת בית המקדש [כשיטת "רב"] - ולא כקריאת התרנגול - שדרכו לקרוא לפנות בוקר [כשיטת רבי שילא עצמו]. והוא אמר לרבי שילא שכך צריך להיות כי גם רבי חייא סובר כך.

ונראה לי לומר: כיצד יתכן שרב תרגם את דברי רבי שילא שלא כשיטת רבי שילא, הרי יש בזה ח"ו שקר!!!
אלא שלפי הסברו של ה"לחם משנה" בהסבר המחלוקת ניתן לומר, שהרי אין מחלוקת ביניהם לגבי הזמן המעשי של תרומת הדשן - עלות השחר, וכל השאלה היא רק בדבר הסימן לעלות השחר "קרא גברא" או "קריאת התרנגול", ורק בזה שינה רב מדברי רבי שילא.

לפי ההסבר הנ"ל נוכל ליישב את דברי הרמב"ם:
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ד הלכה ג

אם היה מלמד מפיו לתלמידים מלמד, ואם היה מלמד על פי מתרגם [המתרגם] עומד בינו ובין התלמידים והרב אומר למתרגם והמתרגם משמיע לכל התלמידים, וכשהם שואלין למתרגם הוא שואל לרב והרב משיב למתרגם והמתרגם משיב לשואל, ולא יגביה הרב קולו יותר מקול המתרגם, ולא יגביה המתרגם קולו בעת ששואל את הרב יותר מקול הרב, אין המתרגם רשאי לא לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן היה המתורגמן אביו של חכם או רבו, אומר הרב למתורגמן כך אמר לי רבי או כך אמר לי אבא מרי, וכשאומר המתורגמן הדברים לעם אומר בשם ב החכם ומזכיר שמו של אבי הרב או של רבו ואומר כך אמר רבנא פלוני אף על פי שלא הזכיר הרב שמו של חכם שאסור לקרות לרבו או לאביו בשמו. +/השגת הראב"ד/ אין המתרגם רשאי לא לפחות ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן היה המתורגמן אביו של חכם או רבו.
א"א דבר זה מקרה חדש היה והוא רב שעמד תורגמן לר' שילא במסכת יומא ושנה והוסיף שהיה גדול ממנו.+

הראב"ד טוען שמסוגייתנו משמע שהמתרגם רשאי לשנות מדברי הרב הדורש והיה מותר לו - ל"רב" - לשנות מדברי רבי שילא מכיוון שהיה גדול מרבי שילא. וראה בנושאי כליו של הרמב"ם וב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד צח.

אבל לפי דברינו לעיל יתכן שהרמב"ם סובר שמותר למתרגם לשנות במילים שאינן משנות מבחינה הלכתית-מעשית כלל!

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר