הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"הכי קאמר"

יומא יט ע"א-ע"ב

ואמרו לו אישי כהן גדול וכו', לימא תהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע. דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: הני כהני - שלוחי דרחמנא נינהו. דאי אמרת שלוחי דידן נינהו -
מי איכא מידי דאנן לא מצינן למעבד ושלוחי דידן מצו עבדי? -
הכי קאמרי ליה: משביעין אנו עליך על דעתינו ועל דעת בית דין.

1.
הגמרא מקשה מהביטוי במשנה "ואתה שלוחנו" [שמשמע שהכהן הגדול הוא שליח הזקנים] על רב הונא בריה דרב יהושע [שקובע שהכהנים - ככלל - הם שלוחי ה' ולא שליחי העם/בית דין].

2.
עונה הגמרא שהכוונה במשנתנו היא כדברי רב הונא בריה דרב יהושע.

3.
הסבר: כוונת הזקנים לומר לכהן הגדול את הניסוח הבא: "אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין [וכנראה לא אומרים את ההמשך במשנה: "ואתה שלוחנו ושליח בית דין"] משביעין אנו עליך על דעתינו ועל דעת בית דין במי ששכן שמו..."
לפי הניסוח הנ"ל רק השבועה היא על דעת הזקנים אבל עבודת הקרבנות עצמה היא כשלוחי הקב"ה.

4.
נחלקו הפרשנים אם הזקנים אמרו את הניסוח כבמשנה אלא שכוונתם היתה לניסוח המתוקן, או שמא באמת אמרו את הניסוח המתוקן [ראה "מתיבתא", הערה ד].

5.
בפשטות יש לומר, שהביטוי "הכי קאמרי ליה" זהה לביטוי "הכי קאמר" בש"ס. אלא ש"הכי קאמר" מדבר בתיקון טקסט שנאמר במשנה/ברייתא או בדברי אמורא. ואילו כאן הכוונה היא לטקסט שאמרו הזקנים ונכתב במשנתנו.

6.
בעלי הכללים כבר דנים בהבדלים בין ביטוים שונים בש"ס שמשמעותם הפשוטה היא "תיקון" הטקסט [תיקון גירסא]. שני הביטויים הבולטים הם "הכי קאמר" ו"חיסורי מחסרא והכי קתני". אם נאמר שהמשמעות של "הכי קאמר" היא שבא לפרש את הטקסט, ואינו בא ממש לשנות את הטקסט הרי שבזה שונה הוא מ"חיסורי מחסרא" שבא לשנות את הטקסט. אולם אם גם המשמעות של "הכי קאמר" הוא שינוי טקסט מה ההבדל בינו לבין "חיסורי מחסרא"!

7.
ויש לומר: ב"חיסורי מחסרא" - בדרך כלל - השינוי בא לידי ביטוי בתוספת מקרים/מילים לטקסט במשנה/ברייתא, אבל ב"הכי קאמר" יש "רק" הזזה של מילים [ראה הניסוח בסוגייתנו כפי שהסברנו לעיל] או שיש תוספת מילה אחת או שתיים [כדי להבדיל בין מקרים, למשל] ולא תוספת של משפט שלם.

7.1
כמו כן [ובזה יש חידוש]: ב"חיסורי מחסרא" בדרך כלל מובאים מקרה והסתייגות כשבתוך משפט התוספת משובצת המלה "אבל..."!