סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

שיטת רבינו תם בעניני ממנות / הרב פנחס וויליגער

יומא פה ע"ב

 

מסכת יומא (דף פ"ה ע"ב)במתני' מיתה ויוה"כ מכפרין עם התשובה וכו' תשובה בעיא יוה"כ, יוה"כ לא בעיא תשובה איז די תוס' ישנים מדייק אז אפי' עס שטייט אין די משנה יוה"כ מכפר עם תשובה מיינט ניט צוזאגען אז תשובה איז חשובער נאר להיפך יוה"כ איז חשובער ווי תשובה והריא' אז די גמ' זאגט דאך תשובה בעי' יוה"כ יוה"כ לא בעי' תשובה. פרעגט די תוס' ישנים אופ'ן ר"ת ווי זיין לשון איז וקשה מכאן על מה שרגיל רבינו יעקב לומר דתלמוד תורה טפל לגבי דרך ארץ מדקתנו באכות (פ"ב מ"ב) יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ אלמא דרך ארץ עיקר עיי"ש.

אין ספר בית צדיק (פיעטרקוב תע"ר) שטייט שמעתי מהה"ק וטהור סבא קדשיא מוה"ר אברהם איגר זצ"ל מלובלין דהנה הר"ת ז"ל היקל מאוד במשא ומתן בארבעה מקומות בש"ס וגם משוה אותן לדין דבר מצוה, די ערשטא איז די תוס' ישנים, די צווייטע הלכה איז די גמרא אין מסכת שבת (דף י"ט ע"א) תנו רבנן אין מפליגין בספינה שלשה ימים קודם לשבת, אבל לדבר מצוה שרי, שטייט דארט אין תוס' בשם הר"ת דלכאורה סחורה נמי חשיב דבר מצוה ומותר להפליג אף בערב שבת כדאמרינין בקדושין (דף ל' ע"א) ראה חיים עם אשה זו סחורה או אומנות

די דריטע הלכה איז אין מסכת בבא מציעא (דף ע' ע"ב) מרבה הונו בנשך ותרבית וגו' לא צריכא אלא לרבות דעכו"ם שאסור, שרייבט תוס' בשם ר"ת שמה שאנו נוהגין עתה להלוות לנכרי בריבית יש להתיר, לפי שיש עלינו מס מלך ושרים והכל הוה כדי חיינו וכו' עיי"ש.

די פערדע הלכה אין מס' עבודה זרה (דף ב' ע"א) לפני אידיהן שלשה ימים אסור לשאת ולתת עמהם, פירש"י שם דאיירי במשא ומתן של מקה וממכר, שרייבט תוס' בשם ר"ת שדחה פירש"י וס"ל במשא ומתן של מקח וממכר מותר, רק דבר הראוי לתקרובות אסור וגם מותר להלוותן בריבית עיי"ש.

האט די לובלין רבי ר' אברהם איגר (ער איז געווען די זוהן פון האדמו"ר לייבעלע איגר און אן אייניקל פון ר' עקיבא איגר) אויסגעפירט אזוי והדבר נפלא מאוד להבין מה זאת שהרבינו תם ז"ל מיקל כל כך במשא ומתן, ומה גם שחשבו לדבר מצוה. אך י"ל כי באמת הרבינו תם ז"ל הי' רבינו יעקב וקראוהו תם לפי שהבהיק והתנוצץ בו ניצוצי האורות משורש נשמת יעקב אבינו ע"ה אשר התורה הקושה העידה עליו (בראשית כ"ה כ"ז) ויעקב איש תם יושב אהלים, ועניין עסקיו של יעקב אבינו ע"ה בעולם נראה שהיו דייקא בקנייני עולם הזה, דהיינו בעסק הפרנסה של אנשי ביתו, כמו בעסק המקנה של לבן וכדומה.

איתא בזוהר הקודש על הפסוק (שם ל' ל"ז) ויפצל בהן פצלות לבנות וגו', שבזה פעל כוונת תפילין של יד.

אכן הענין בזה יש לומר על פי הידוע (עיין בראשית רבה ע' ו') כי מעשה אבות סימן לבנים, והיינו שהם פעלו בכל פרטי מעשיהם הרשומה מבחינת המעשה הזאת לדורי דורות לכל כלל פרטי נפשות ישראל, ע"כ היתה הכוונה של יעקב אבינו ע"ה לפעול התגלות הופעת דבר מצוה בכל הקנינים ומשא ומתן בכל פרטי נפשות ישראל שאינם עוסקים במשא ומתן באופני כוונת דבר הרשות, רק כל פרטי פעולותיהם במשא ומתן המכוון הוא לדבר מצוה. וזהו שאמרו רחל ולאה (בראשית ל"א פסוק ט"ז) כי כל העושר אשר הציל ד' מאבינו לנו הוא ולבנינו וגו', היינו כי העושר אשר הציל ד' מאבינו לבן שורש ההיפוך והסטרא אחרא, שלא יתערב כח טומאתו בהעושר על ידי עבודת ובירורי יעקב אבינו ע"ה מצדו לא הוצרך לכל זה, יען כי הי' שלימו דאבהן כנ"ל, רק עבודתו הי' לנו ולבנינו, שבכל עסקי משא ומתן ועשירות נפשות ישראל נמצא קדושת דבר מצוה וד"ל.

אמנם הרבינו תם ז"ל שהי' ניצוץ משורש נשמת יעקב אבינו עליו השלום, והכיר כל זה בהכרה ברורה ומזוככת, על כן היקל במשא ומתן וקראו דבר מצוה, כיון שהכיר הופעת הדבר מצוה בסחורה והבן הדברים. עכ"ד והדברים נפלאים.

הרב פינחס וויליגער מח"ס נופת צופים ושמחת בחגך מונטריאל קאנאדא

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר