מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

מצוות התלויות בארץ בחוץ לארץ

המצות התלויות בארץ, נוהגות רק בארץ, למעט כמה חריגים: "ר' שמעון בן יוחי אומר: שלש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ, ונוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ, והוא הדין שינהגו"- חדש, ערלה וכלאים. להלכה נפסק כך:
ערלה – הלכה כחכמים שנוהגת מכח הלכה למשה מסיני (רמב"ם הל' מאכלות אסורות י, יא). (הרב משה צבי נריה [בשדה הראיה, עמ' 25] מספר שכפרי הביא לראי"ה קוק בהיותו בחו"ל, עגלה עמוסה תפוחי עץ, והרב ציוה את בני הבית שלא להשתמש בהם, ואח"כ התברר שהם היו פירות ערלה. המביא טעה וחשב שערלה הם ממתנות כהונה).
כלאים- כלאי זרעים לא נוהגים, וכלאי הכרם נוהגים בחו"ל מדרבנן. סיבת ההבדל: "מפני שכלאי הכרם חמורין הם, שאם נזרעו בארץ ישראל הרי הן אסורין בהנאה, וכיון שהן אסורין בהנאה בארץ אסרו לזרען בחו"ל" (רמב"ם הל' כלאים ה, ד).
חדש- הלכה כר' אליעזר שחדש אסור בחו"ל (רמב"ם הל' מאכלות אסורות י, ב), ואף של גויים, אך "רוב העולם אין נזהרין כלל באיסור חדש. ויש שלמדו עליהם זכות לפי שהוא דבר קשה להיות זהיר בזה... ויש שלמדו עליהם זכות שסוברין שחדש אינו נוהג אלא בתבואה של ישראל אבל לא בשל עכו"ם... והנה אף שאין בידינו למחות ביד המקילין, מכל מקום כל בעל נפש לא יסמוך על היתירים הללו ויחמיר לעצמו בכל מה שאפשר לו כי להרבה גדולי הראשונים הוא איסור דאורייתא" (משנה ברורה, סימן תפט ס"ק מה).
תרומות ומעשרות- לפי הרמב"ם נהגו מדרבנן במקומות סמוכים לארץ ישראל (רמב"ם הל' תרומות א, א), אך תוספות (קידושין לו ע"ב ד"ה כל) כותבים שבטל המנהג להפריש תרומות ומעשרות בחו"ל: "לפי שעכשיו בחו"ל אין הקרקעות שלנו שהרי משועבדות הן למלך ואנו נותנים מהם מס למלך אם כן אין להם דין קרקע להפריש תרומה ומעשר". אמנם בזמן התוס', גם בא"י הקרקעות היו משועבדות למלך ובכל זאת הפרישו תרומה ומעשר: "ויש לומר דאין קנין לעובד כוכבים בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר".