גליון: "אַבְרֵךְ" - מאוצרות שר התורה רבי יוסף ענגיל זצ"ל
גליון ב, כסלו תשעד לפ"ק, מדור "מרגניתא דבי רב"
המו"ל: מכון "אוהבי תורה" לההדרת ספרי הגאון זצ"ל - מאנסי יצ"ו
הגדרת איסור 'דברים בטלים'
והאם איסורו מדינא
יומא יט ע"ב
ביומא (יט:), ודברת בם (דברים ו, ז), בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים. עיין רש"י (ד"ה ולא: "שיחת הילדים וקלות ראש"), ועיין רבינו יונה ברכות (יא: ד"ה ודברת: "ושיחת חולין מיקרי כשמדבר בדברי הבאי, אבל כשמדבר בעסקיו לצורך פרנסתו, אף על פי שאינה של תורה, מותר"). ועיין רש"י סנהדרין (צג: ד"ה מן השיחה) דכתב, שלא היו (חנניה מישאל ועזריה) מספרים בדברים בטלים, כדי שלא יתגנו בפני המלך, ומשמע דאינו איסור מדינא לשאר אדם דאם לא כן מאי רבותייהו, עיין כזה חולין (לז:), וגם מה זה שכתב רש"י, כדי שלא יתגנו כו', הא אסורים בזה מדינא...
ועיין מגן אברהם (סימן קנו סק"ב), דהביא הך דכאן השח שיחת חולין עובר בעשה, וכתב, פירוש, דבר גנאי וקלות ראש. ועיין ברכות (לא.) ופסחים (קיז.) דמשמע, דדברים בטלים אין הכוונה דברי שחוק וקלות ראש, עיין שם דאמר, ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים, וגם בסנהדרין (שם) הוזכר גם כן שחוק בפני עצמו עיין שם, ועיין שם בברכות (לא.), דאמר גם כן ולא מתוך שיחה עיין שם היטב, והוא לכאורה דלא כרש"י סנהדרין הנ"ל דפירש שיחה - דברים בטלים. ועיין עוד רש"י יומא (סז. ד"ה סח לי אלעזר בני) דכתב, בלשון שחוק כו', ומשמע דסתם שיחה היינו דיבור דרך שחוק, ועיין חגיגה (ה:) מאי מה שיחו (עמוס ד, יג) אמר רב אפילו שיחה יתירה כו', וברש"י (ד"ה שיחה) דברי שחוק.
גליוני הש"ס יומא יט: ד"ה ולא
