סקר
האם אתה משתמש ב"מרגליות הים"?
באופן תדיר
פה ושם
אף פעם לא
לא מכיר


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו באפרזתא - הרדוף הנחלים


"והא עשבין חזו לבהמתו? באפרזתא" - פרע מנוקב



"עשבין שתלשן והניחן בחלון, או שעלו מאליהן בחלונות, ומטלוניות שאין בהן שלש על שלש, והאבר והבשר המדולדלין בבהמה ובחיה ועוף ששכן בחלון, ועובד כוכבים שישב בחלון, ובן שמנה המונח בחלון, והמלח, וכלי חרס, וספר תורה - כולם ממעטין בחלון; אבל השלג, והברד, והגליד, והכפור, והמים - כולן אין ממעטין בחלון; והא עשבין חזו לבהמתו! באפרזתא. או שעלו מאליהן" (בבא בתרא, כ ע"א).

 

שם עברי: פרע מחורר         שם באנגלית: St. John's Wort         שם מדעי: Hypericum perforatum

שמות נרדפים במקורות: אפרזתא, ארזפתא (הירדוף, הרדופני, הרדופנין, ארדוף, ארדפנה?).


נושא מרכזי:  מהי אפרזתא?


אפרזתא על פי המשתמע מסוגייתנו הוא צמח עשבוני העלול להאכל על ידי בהמה למרות שהוא רעיל וגורם למוות. על רעילות אפרזתא אנו לומדים גם בגמרא בבבא קמא (מז ע"ב): "ואיבעית אימא: סם המות נמי באפרזתא, דהיינו פירי". מפרש שם רש"י על פי סוגייתנו: "באפרזתא - עשב דעבידא למיכליה והוא סם המות לבהמה". שם זה מופיע בנוסחאות נוספות: בערוך בערך "ארזף" אנו מוצאים "ארזפתא". מילה זו מופיעה גם במשמעות אחרת והיא קורנס נפחים. הערוך (ערך "הרזפא") קושר בין "ארזפתא" ובין "הרזפא" ומפרש בלעז "פילטרו". בגרסאות אחרות של הערוך אנו מוצאים במקום הרזיפא הרדפיא או ארדפיא. בכתב יד אוקספורד מופיעה הגרסה הדרוף שאותה קאהוט מתקן להרדוף. הוא מסתמך על דברי רבינו חננאל (פסחים, לט ע"א): "... ודחינן בעינן מרור גידולי קרקע כמצה דהא הקישו הכתוב (במדבר ט י"א) על מצות ומרורים. פירוש הרדוף הרזיפא ואסיקנא מרורים כתיב מינין הרבה". פירוש זה לא ברור לי שהרי מהגמרא (שם) משתמע שהירדוף והרזיפו הם מינים שונים: "ואימא הירדוף? דומיא דמצה, מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים, ואימא הרזיפו? דומיא דמצה, מה מצה שניקחת בכסף מעשר אף מרור שניקח בכסף מעשר". מפרש שם רש"י: "הירדוף - עץ שהמתיק בו משה את מי מרה, ואמרינן (בסוטה) (מכילתא פרשת בשלח): נס בתוך נס, שהוא היה מר, והוא הירדוף. הרזיפו - מין זרע, וסם המות לבהמה הוא, הרזיפו אינו ניקח בכסף מעשר דאינו פרי מאכל, ואנן אוכלא בעינן, דומיא דיין ושכר ובקר וצאן, כדכתיב (דברים יד) ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך וגו'". על פי התרגום הירושלמי (שמות, טו כ"ה) שמו של העץ שבעזרתו המתיק משה את המים הוא ארדפני: "וְצַלֵּי משֶׁה קֳדָם יְיָ וְחַוֵּי לֵיהּ מֵימְרָא דַיְיָ אִילֵן דְּאִרְדִפְנִי וּטְלַק בְּגוֹ מַיָא וְאִתְחַלְיָין מַיָא וכו'".

התמונה המתקבלת מהשוואת הגרסאות השונות מורכבת אך ניתן להבחין בשתי מגמות עיקריות: 

א. בחלק מהגרסאות מתקבלת הקבלה בין הרזיפא ונגזרותיה (אפריזא, ארזפתא וכו') וההרדוף. כך משתמע מפירוש רבינו חננאל ומחלק מהגרסאות בערוך. ההגיון בהקבלה זו נעוץ בדמיון בין השמות וההנחה שהאות "ד" ו"ז" מתחלפות זו בו. למשל, "הרזפיא" הוחלפה ב"הרדפיא" ומכאן מתבקש המעבר ל"הרדוף". גישה זו נתמכת גם בעובדה שמהקשרים בהם מופיעים שמות אלו מתברר שמדובר בצמח רעיל שבהמות עלולות לאכול ממנו ולמות. בדרך כלל בעלי חיים נרתעים מאכילת צמחים רעילים אך משום מה אינם נרתעים מההרדוף. על ההרדוף קראו במאמר "ואימא הירדוף? אמר אביי: דרכיה דרכי נעם וליכא". 

ב. חלק אחר של הגרסאות עולה בקנה אחד עם דברי הגמרא בפסחים ובהם ניתן למצוא אבחנה בין שני מינים רעילים שונים, הירדוף והרזיפו. מעניין שבערוך עצמו (בניגוד למשתמע מחלק מפירושיו) ניתן למצוא תימוכין לגישה זו שהרי את "הרזפא" זיהה כ"פילטרו" (pilatro) ואילו בערך "הרדף" תיאר באופן ברור את הצמח הרדוף הנחלים: "... פי' אילן הגדל על שפת הנהר ועושה פרחים דומין לשושנים והן מרין ביותר, והוא סם המות של בהמה. וי"א סנגינו בלשון לעז שמו". תיאור זה מתאים באזורנו אך ורק להרדוף הנחלים.
 

אפרזתא – פרע מנוקב

על פי הערוך אפרזתא או ארזפתא הוא צמח רעיל הנקרא בלעז פילטרו (pilatro). צמח זה הוא פרע מנוקב. מקור השם "מנוקב" הוא בבלוטות חיוורות-שקופות המפוזרות על פני טרף העלה הנראות כנקבים כאשר העלה מואר מצידו האחד. השם המדעי של המין הוא perforatum שמשמעותו בלטינית "מחורר" או "מנוקב". מקור שם הסוג פרע הוא במראה הכדורי הפרוע של המין פרע מסולסל. ברור שהערוך בפירושו בערך "הרדף" לא התייחס לצמח זה משום שפרע מנוקב אמנם גדל גם בגדות נחלים אך איננו צמח מים טיפוסי. פרחיו צהובים וכמובן אינם נראים כשושנים. פרע מנוקב הינו עשב רעיל לבהמות המלחכות אותו ועלול לגרום להן לגירויי עור, שיתוק ואפילו מוות.

פרע מנוקב מייצר מטבוליטים משניים רבים, בעלי פעילות כימית ורפואית. הוא מוכר כצמח מרפא עוד מתקופת היפוקרטס ביוון הקדומה (בשנת 400 לפני הספירה) והוא משמש כנוגד דיכאון משנת 1500. החומרים הפעילים החשובים ביותר בצמח הם ההיפריסין והיפורפורין. שניהם הוכחו כמשפיעים על רמתם של נוירוכימיקלים במוח. השימוש העיקרי בצמח זה הינו כמרגיע ונוגד דכאון. מקור שמו הלטיני של הסוג היפריקום הוא ביוונית ומשמעותו "מעל רוח רפאים" בגלל האמונה ביכולתו של הצמח להבריח רוחות רעות. הצמח משמש לטיפול בפצעים וכוויות. מחקרים מודרניים מבוקרים הראו פעילות בטיפול בסרטן, דלקות וזיהומים חידקיים וויראליים וכן פעילות נוגדת-חמצון, המסייעת לטיפול במחלות עצביות ומניעתן. חברות תרופות ברחבי העולם מייצרות מגוון רחב של תכשירים, הנצרכים על-ידי מיליוני בני-אדם, בעיקר כנוגדי-דיכאון. במחקרים נמצא כי הפרע יעיל כמו נוגדי הדיכאון הסינתטים ובעל תופעות לוואי מעטות וזניחות.

כיום משתמשים בתמציות המופקות מהפרע ברפואה הקונבנציונאלית במדינות אירופה, אוסטרליה וארה"ב. בגרמניה, לדוגמא, תרופות המופקות מהצמח נרשמות נגד דיכאון פי 4 יותר מאשר פרוזאק. מאמר שפורסם בשנת 2005 סיכם את תוצאות המחקרים שנערכו עם הפרע המנוקב בהשוואה לפלצבו ולתרופות נוגדות דיכאון סינתטיות (Setraline, Fluoxetine) בקרב חולים הסובלים מדיכאון קל עד בינוני. מסקנות החוקרים היו שהפרע יעיל בטיפול בדיכאון קל עד בינוני בדומה לנוגדי דיכאון סינתטיים אך ללא תופעות הלוואי שלהם. החסרון של השימוש בתרופות מהפרע הוא בכך שאנזימים המופרשים בקיבה, כתוצאה מנטילת תרופות מבוססות פרע מנוקב, עלולים לפרק תרופות אחרות הנצרכות במקביל ולהפריע לפעולתן. בשל חשיבותו הרפואית מגדלים צמחי פרע מנוקב בתרבות, לשם הפקת החומרים הפעילים שבהם בכמויות מסחריות. 
 

       
תמונה 1.  פרע מנוקב - פרחים         צילם: דרור מלמד   תמונה 2. פרע מנוקב - עלים         צילם: דרור מלמד

 

לעיון נוסף:

בצמח השדה: "פרע מנוקב", "הרדוף הנחלים". 



 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר