פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"השלג והברד והכפור והגליד והמים אין ממעטין בחלון"
סוכה שיש עליה שלג שקפא
בשו"ת "גינת ורדים" (אורח חיים ד, ז) נשאל הגאון רבי אברהם בן מרדכי הלוי ממצרים, לגבי מקומות שבחג הסוכות כבר יורד בהם שלג, וכיון שהכפור כה גדול, השלג קופא ויוצר שכבת קרח מעל סכך הסוכה כעין תקרה – האם יוצאים ידי חובה בסוכה כזו.
והשיב, שמצינו שדברים שאינם מתקיימים, וכגון שלג ברד וכפור, הרי הם נחשבים כאוויר, ואם האהילו על הטומאה ועל האדם – לא נטמא האדם. ואם כן יש להשוות דין סוכה לטומאה ולפסוק שדברים אלו אינם חוצצים לסוכה. וסוכה שיש על סככה שכבת קרח – כשרה.
אלא, שקשה מדברי הרמב"ם, שכתב (טומאת מת טו, ב) שהשלג והברד והגליד והכפור והמים, אינם ממעטים בחלון שהרי הם ראויים ומקבלים טומאה והיינו שהם ראויים לאכילה, ולפיכך יש להחמיר בקרח שעל גבי לגבי סוכה שכן אף שאין בו ממש שהרי עתיד להימס, אך מכל מקום נחשב לאוכל ואין מסככים באוכל.
ויישב הגינת ורדים, שיש לחלק בין חלון לבין תקרה, שכן בחלון כיון שיש שם קירות והשלג או הקרח עומדים בחלל ויש להם על מה להישען, הרי שהם עומדים שם לזמן מרובה עד שנמסים, ולכך אינם ממעטים בחלון. מה שאין כן כשעומדים במקום תקרה או סכך שעתידים להימס במהרה, אז אינם נחשבים כאוכלים וכחציצה.
