סקר
ללומדים דף יומי בלילה - איזה דף אתם לומדים?




 


אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

"בן שמונה הרי הוא כאבן"
הארכת חייו של תינוק עם תסמונת גנטית קשה 


מעשה בתינוק שנולד עם תסמונת גנטית קשה כאשר תוחלת ואיכות החיים של ילוד כזה היא רק כמה חודשים עם פיגור שכלי קשה ביותר. על ההורים הכאובים הונחתו שאלות כבדות משקל, כמו אם לבצע החייאה לינוק במידה ומצבו ידרדר וכן אם לבצע בו ניתוחים מורכבים להקל על הנשימה ולתיקון מומים בלב. את שאלתם הפנו אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א, הדן בנושא זה בארוכה, ומובא בספרו "חשוקי חמד" למסכתנו.

הגר"י פותח את תשובתו בכך, שלכאורה על חייו של תינוק כזה ניתן לקרוא את לשון הפסוק (קהלת יב, א), "ימים שאין בהם חפץ", שהרי לכאורה אין בחייו שום תועלת ואין בהם אלא טורח וסבל על משפחתו, ובפרט שלעולם לא יתעורר לתחייה ככל האדם. אלא שב"שולחן ערוך" נפסק (אורח חיים שכט, ד), שמי שנפלה עליו מפולת אפילו אם מצאו שראשו מרוצץ ואינו יכול לחיות אלא שעות ספורות, מחללים עליו שבת ומפקחים עליו את הגל, כדי שיוכל לנשום ולחיות את שעותיו הספורות. ומכאן נלמד לכאורה לענייננו שמצוה להאריך אף את חייו של תינוק בעל תסמונת גנטית קשה.

אלא שהגר"י מעיר שיש מקום לחלק ולערער, ששונים חייו שלא אדם שכבר חי חיים של ברכה ומצוות שאדם כזה אף שנפלה עליו מפולת יש להמשיך ולטפל בו. מה שאין כן, תינוק שמעולם לא היה בחזקת חיים שגרתיים, שמא יש לומר שהוא הוא מעין 'נפל', ומנין שיש מצוה להאריך חיים שכאלו?

עוד יש לחלק על פי דברי ה"תפארת ישראל" (יומא ח, בועז אות ג) שמי שנפלה עליו מפולת והכריעתו למיתה והרי שעל ידי שיסירו מעליו את האבנים יתארכו חייו ונמצא שכאביו וייסוריו יתמשכו יותר, ומכל מקום ראוי לעשות כן, כי טוב לו לאדם שימות לאט לאט מאשר שיתקצרו חייו וימות מיתה קשה תחת משא האבנים. והרי זה חילוק נוסף בין אותו שנפלה עליו מפולת, לבין אותו תינוק אומלל, שלגביו אין בטיפולים משום הקלה בייסורים, אלא רק הארכה גרידא של חייו הקשים.

אלא שמסוגייתנו מוכיח הגר"י שליט"א שמצוה להאריך גם חיי תינוק שיחיה שעות או ימים ספורים בלבד. שכן אמרו, בן שמונה הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו בשבת, אבל אימו שוחה עליו ומניקתו, מפני הסכנה. ומבאר ה"יד רמה", שיש מפרשים שהיינו סכנת הבן הנילוד, שכן חוששים אף לחיי שעה. והרי שאפילו תינוק שנולד בחודש השמיני שודאי לא יחיה כי אם שעות בודדות, בכל זאת אימו מניקתו משום שמצוה להאריך גם חיי שעה של תינוק, אף שהם קלושים ביותר.

והנה לכאורה יש לשאול, מה התועלת בארכת חייו של תינוק זה, כמו שיש גם לשאול מה התועלת לחלל שבת ולפקח את הגל על מי שנפלה עליו מפולת וראשו מרוצץ, וכך תמה כבר בביאור הלכה (אורח חיים סימן שכט). וכן ב"הגהות רבי אליהו בעל שם" על ביאורי המהרש"ל לסמ"ג (הלכות שבת עמ' מב) הקשה, משום מה מחללים עליו שבת, הלא אין כאן את הטעם של 'חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה' (שבת קנא, ב), שהרי ראשו מרוצץ, וממילא לא יוכל לשמור מעבר לשבת הזו.

ותירץ רבי אליהו בעל שם, שכל משפחה וכל עיר נידונות לפי הרוב, ואם רובם צדיקים - נידונים כולם לחיים, ואם כן בעבור חולה זה שראשו מרוצץ, יזכו כולם לחיים שהרי הוא נחשב כצדיק גמור, וודאי שהמטפלים בו יזכו בזכותו.

ולכך, מסיק הגר"י זילברשטיין, יש לבצע כל פעולה שיכולה להאריך את חיי התינוק שלפנינו, פרט לטיפולים כאלו שיגרמו לו ייסורים, או שנראה לעין שימיתו אותו מיד. והרופאים לפי הערכתם, ישפטו על כל פעולה ופעולה אם התינוק יסבול ייסורים מהפעולות, ואז לא יעשו טיפולים אלו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר