כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > צלף - "טולא דפרחא" (פסחים קיא ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

טולא דכנדא, טולא דפרחא – צלף קוצני

"חמשה טולי הוי: טולא דדיקלא יחידא, טולא דכנדא, טולא דפרחא, טולא דזרדתא. איכא דאמרי: אף טולא דארבא, וטולא דערבתא, כללא דמילתא: כל דנפיש ענפיה קשי טוליה, וכל דקשי סילויה קשי טוליה, לבר מכרו משא, אף על גב דקשי סילויה לא קשי טוליה. דאמרה לה שידא לברה: פירחי נפשיך מכרו משא, דאיהו הוא דקטיל לאבוך, וקטיל לדידיה" (פסחים, קיא ע"ב).

פירוש: עוד אמרו בענין הצל: חֲמִשָּׁה מיני טוּלֵי הָוֵי [צל מסוכנים הם]: טוּלָּא דְּדִיקְלָא יְחִידָא [צל דקל יחיד], טוּלָּא דְּכַנְדָּא [צל האילן הקרוי כנדא], טוּלָּא דְּפִרְחָא [צל הצלף], טוּלָּא [צל] האילן ששמו זְרַדְתָּא. אִיכָּא דְּאָמְרִי [יש אומרים]: אַף טוּלָּא דְּאַרְבָּא, וְטוּלָּא דַּעֲרַבְתָּא [צל של אניה וצל של ערבה]. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא [כללו של דבר]: כָּל אילן דְּנָפֵישׁ עַנְפֵּיהּ [שמרובים ענפיו] קָשֵׁי טוּלֵּיהּ [קשה מסוכן להיות בצילו], וְכָל אילן דְּקָשֵׁי סִילְוֵיהּ [שקשה העץ שלו] קָשֵׁי טוּלֵּיהּ [קשה הצל שלו], לְבַר [מחוץ] לעץ הקרוי מִכְּרוֹ מָשָׁא, אַף עַל גַּב דְּקָשֵׁי סִילְוֵיהּ לֹא קָשֵׁי טוּלֵּיהּ [אף על פי שקשה עצו לא קשה צלו], דַּאֲמָרָה לָהּ שֵׁידָא לִבְרָהּ [שאמרה לה השידה לבנה] פִּירְחִי נַפְשִׁיךְ מִכְּרוֹ מָשָׁא, דְּאִיהוּ הוּא דְּקָטֵיל לַאֲבוּךְ, וְקָטֵיל לְדִידֵיהּ [עזבי את העץ כרו משא משום שהוא זה שהרג את אביך והרג את עצמו] שאילן זה מזיק לשדים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: צלף קוצני שם באנגלית: Caper שם מדעי: .Capparis spinosa L

שמות נרדפים במקורות: אביונה, קפריסין, נצפה, פרחא, ביטיתא

נושא מרכזי: האם יש לצלף צל ראוי לישיבה?

לריכוז המאמרים וקישוריות שנכתבו על הצלף הקוצני הקש\י כאן.

טולא דפרחא הוא צל צמח הצלף וכך מפרש רש"י: "טולא דפרחא - צלף, קרפי"ף בלעז. לדעת ד"ר מ. קטן (1) יש לגרוס כאן "קפרייר" (caprier) שבצרפתית עתיקה הוא שיח הצלף. גירסה זו מופיעה בפירושו לגמרא "כל המשקין לאיתויי מאי? לאיתויי מי צלפין בחומץ" (שבת, קי ע"א): "צלפים - פרי של צלף, קפריי"ר". משמעות שונה למונח "פרחא" אנו מוצאים בגמרא בברכות (לו ע"א): "וכל היכא דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי - לא מברכינן עליה? והרי צלף, דנטעי אינשי אדעתא דפרחא, ותנן: על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר: בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר: בורא פרי העץ וכו'". מפרש שם רש"י: "צלף - מין עץ. אדעתא דפרחא - שם פריו". אין ספק שבסוגייתנו העוסקת בצל הצמח אין מדובר רק בפרי הנקרא גם הוא "פרחא".

עיון ראשוני בדברי הגמרא מעורר קושי שהרי שיחי הצלף המוכרים לנו אינם גבוהים במידה העשוייה לספק צל ואם כן מדוע היה צורך להזהיר מפני ישיבה בצילם. תשובה לשאלה זו קיבלתי לאחר שצפיתי בתמונות שצילם שמיל קליין ממדרשת חיספין. בתמונות ניתן לצפות בשיחי צלף או ליתר דיוק "עצי צלף" בעלי גזע מרכזי ונוף העשוי להצל על היושבים תחתיו. הצלף המופיע בתמונה מגיע לגובה של 2.6 מ' וצולם בנחל מיצר בדרום הגולן (תמונה 1). שיחים גדולים במיוחד ניתן לראות גם בצידי השביל העולה לתל טליה בקיבוץ קשת ברמת הגולן אלא שהם חסרים גזע מרכזי ומתפרשים על פני שטח רחב (תמונה 2). ההצעה שמדובר בצלף גדול דמוי עץ אינה הדרך הבלעדית להבין מהו "טולא דפרחא" שהרי ייתכן ומדובר על ישיבה בצילו של צלף הגדל בתוך סדק כותל ומצל על הקרקע מתחתיו (הצעתו של הרב א. מ. חמניצקי). הסבר זה מותנה בכך שהשמש ניצבת בעמדה שבה הצלף יוצר צל שאינו "נבלע" על ידי צל הכותל.

מפגש עם שיחי צלף גדולים במיוחד עשוי להאיר סוגיה נוספת: "תנו רבנן: מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרץ בתוך שדהו, ונמלך עליה לגודרה, ונזכר ששבת הוא ונמנע אותו חסיד ולא גדרה. ונעשה לו נס ועלתה בו צלף וממנה היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו" (שבת, ק"נ ע"ב). הקורא המכיר את שיחי הצלף ברוב איזורי הארץ, שגובהם נע בין 1 – 1.5 מ', עשוי לתהות האם שיח בגודל בינוני יכול לגדור שדה ולהניב יבול גדול כדי פרנסה? כמובן שניתן לטעון שהנס היה לא רק בעצם הופעת הצלף אלא גם בפונקציות שהוא מילא לאחר שהופיע במקום. שיחי הצלף הגדולים בתל טליה עשויים ללא ספק לחסום פירצה בגדר ולספק יבול ראוי לשמו של קפריסין ואביונות למאכל.

קיומם של פרטים גדולים כעצים עשוי להבהיר טוב יותר את הברכה שיש לברך על פירות הצלף: "תנן: על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר: בורא פרי האדמה, ועל האביונות ועל הקפריסין אומר: בורא פרי העץ" (ברכות לו ע"א). אמנם ההגדרה הקובעת ברכת בורא פרי העץ איננה מתחשבת בגודל העץ אלא בהיותו צמח רב שנתי אך העובדה שאנו מוצאים עצי צלף מחזקת את התחושה שאכן ראויים פירותיו לברכת בורא פרי העץ.


תמונה 1. "עץ" צלף בשלכת - צלף זה שגובהו כ - 2.6 מ' צולם בנחל מיצר בדרום רמת הגולן על ידי שמיל קליין.		תמונה 2. צלף – שיח גדול מימדים במעלה תל טליה. צילם: גלעד פלאי (הגלריה של גלעד)

הרחבה

הצלף במקרא

בניגוד למספר איזכוריו הרבים של הצלף בספרות חז"ל הרי שבמקרא אנו מוצאים אותו פעם אחת כשם פרטי של אדם: חנון בין צלף (נחמיה, ג ל'). פרי הצלף הנקרא אביונה מוזכר, כפי הנראה, בספר קהלת כמתאר את ימי זקנתו של האדם: "גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים" (יב ה'). לדעת רוב המפרשים המסורתיים "ותפר האביונה" הוא ביטול התאוה לתשמיש (אביונה נגזרת משורש אב"ה) אולם השבעים, תרגום עקילס והוולגטה זיהו אביונה עם צמח הצלף או פריו. מבין המפרשים המסורתיים מופיע פירוש זה רק בפירוש המיוחס לרס"ג (חמש מגילות, מהדורת ר"י קאפח, עמ' רפ"ט): "... ומהם מי שפירשו יכרת הפרי, נגזר מן אביונות וקפריסין וכו'".

י. פליקס מוכיח שהכוונה לצמח מתוך הקשר הפסוק הממשיל את שלב זה בחיי האדם בעזרת צמח נוסף – השקד – ובעל חיים – החגב. נימוק נוסף לכך ש"אביונה" איננה ביטול התאוה הוא משום שהכתוב עוסק בשלב האחרון של הזקנה שאינו מאופיין בהכרח בתופעה זו. לדעת י. פליקס (לאור פירושו של ע. לעף) חיי האדם הקצרים מודגמים בעזרת מחזורי החיים של השקד, החגב והצלף. ניצת השקד הלבנה ("וינאץ" - קרי: וינץ) מסמלת את הזקנה הקופצת על האדם ומתבטאת בהלבנת השיער ומתרחשת החל ממחצית ימיו. לאחר תקופת חיים קצרה נקבת החגב מתמלאת ביצים ("יסתבל החגב") מטילה אותם ומתה. האביונות בספרות חז"ל הם פירות שיח הצלף ומקור שמם הוא צורתם הדומה לחבית. "ותפר האביונה" הוא השלב בו נפתח פרי הצלף בחיבורי עלי השחלה והזרעים מתפזרים (תמונות 3-4). שלב זה מציין את סוף מחזור חיי הצלף משום שבסמוך לו מתייבש החלק העל אדמתי של השיח.


תמונה 1. צלף סחוסי - אביונה לאחר פתיחתה		תמונה 2. צלף סחוסי - אביונה סגורה ופתוחה צילם: מורי חן

(1) ב"אוצר לעזי רש"י".

מקורות עיקריים:

ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 155).
י. פליקס, עצי פרי למיניהם - צמחי התנ"ך וחז"ל (185-190).

לעיון נוסף:

א. דנין, 'עז באילנות - צלף', בצמחיית ישראל ברשת.

גדי הרלינג, הצלף - סגולותיו הגשמיות והפנימיות לפי דברי חז"ל.

"צלף קוצני" באתר צמח השדה

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים