הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מאי איריא"; עדיפות לרבי יהודה על פני רבי יוסי

פסחים צט ע"א

גמרא. מאי איריא ערבי פסחים? אפילו ערבי שבתות וימים טובים נמי, 
דתניא: לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה. 
רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך. 
אמר רב הונא: לא צריכא אלא לרבי יוסי, דאמר: אוכל והולך עד שתחשך, הני מילי - בערבי שבתות וימים טובים, אבל בערב הפסח, משום חיובא דמצה - מודה. 
רב פפא אמר: אפילו תימא רבי יהודה, התם בערבי שבתות וימים טובים - מן המנחה ולמעלה הוא דאסיר, סמוך למנחה - שרי. אבל בערב הפסח, אפילו סמוך למנחה - נמי אסור. 
ובערב שבת סמוך למנחה שרי? והתניא: לא יאכל אדם בערב שבת וימים טובים מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי רבי יהודה, רבי יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך! אמר מר זוטרא: מאן לימא לן דמתרצתא היא?

 

1.
בשלב הראשון הגמרא מקשה שלכאורה חלק אחר במשנה מיותר, שהרי דין זהה יש בכל ערב שבת ובכל ערב יום טוב ולא רק בערב פסח. וזה נכון לפי שיטת רבי יהודה בברייתא המובאת כאן.

2.
שואלים הפרשנים, מה קשה לגמרא, הרי ניתן ליישב שמשנתנו באה לחדש דין מיוחד בערב פסח לפי דינו של רבי יוסי בברייתא. ואמנם כך מיישב רב הונא. השאלה היא, שהרי כבר בקריאה פשוטה של הברייתא רואים שרבי יוסי חולק על רבי יהודה אז מדוע מקשים רק לפי רבי יהודה? [והפרשנים מיישבים בכמה אופנים.]

3.
בפשטות יש לומר, שהגמרא ידעה שאת משנתנו יש ליישב גם לפי רבי יהודה, כי כך היה ידוע לגמרא במסורת שמשנתנו מוסכמת על כל התנאים.

4.
אבל כנראה שלא מדובר בקושיה של "ורמינהו" [של סתירה ביו שני מקורות] אלא בשאלת ייתור, שמשנתנו מיותרת בגלל שהדין כבר נאמר בברייתא לגבי שבתות וימים טובים. וגם זה קצת קשה, הרי בפשטות יש לומר שמשנה לא חייבת "להתחשב" במה שנאמר בברייתות! ואולי, הגמרא חשבה שרבי יהודה בוודאי הכיר את משנתנו ולכן מקשה עליו: מדוע המשנה בכל זאת מדגישה דווקא את ערבי פסחים, הרי לדעת רבי יהודה הדין זהה בכל ערב שבת ובכל ערב יום טוב!

5.
ונראה להוסיף, שמכיוון שהמשנה היא "סתם משנה" סביר יותר שהיא צריכה להתיישב עם דברי רבי יהודה מאשר עם דברי רבי יוסי, כי "רבי יהודה" מוזכר יותר במשניות, ולכן שאלת הגמרא מופנית דווקא כלפי רבי יהודה! ובזה גם יש תשובה לשאלה מדוע דנים לפי רבי יהודה אם בדרך כלל ההלכה היא כרבי יוסי [ראה בהמשך הסוגיה בדף הבא].

5.1
הערה: תלוי אם אומרים שהלכה כרבי יוסי מחברו [ויש אומרים אף "מחבריו" תקף גם בברייתא או רק במשנה.
ראה גם מה שכתבנו על "רבי יהודה ורבי יוסי" על דף זה [מסכת פסחים דף צט] בסעיף הקודם.

6.
לאור כל הנ"ל נציין שמשמעות הביטוי "מאי איריא" היא שאלת ייתור, מדוע יש לומר דין מסויים אם כבר הוא כלול בדין אחר. ודומה מאד למשמעות הנפוצה יותר של: מדוע ללמוד דין מסויים בגלל עיקרון מסויים אם יש כבר עיקרון אחר שממנו ניתן ללמוד את אותו דין.