הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

משנה וברייתא

פסחים צו ע"א

הכי נמי: זה טעון ביקור ארבעה ימים קודם שחיטה, ואין אחר טעון ביקור? . 

 

1.
הרמב"ם לא הזכיר את דין "ביקור" מומי הבהמה של קרבן פסח דורות!

2.
ראה ב"ילקוט ביאורים", עמודים רכד-רכה שהפרשנים מיישבים את שיטת הרמב"ם, וראה שם, שמביא את שיטת התפארת ישראל [בספרו על משניות קדשים] מאמר "חומר בקודש", פרק שני סעיף כו, ששיטת הרמב"ם כרש"י, שכל דבר שהוזכר בברייתא ולא הוזכר מקצתו במשנה אין הלכה כמותו, ולכן הרמב"ם בסוגייתנו לא מזכיר כלל את דין "ביקור" כי דין זה מוזכר רק בברייתא ולא במשנה.

3.
הוא מסתמך על דברי רש"י:
רש"י מסכת ביצה דף ו עמוד ב:

וכי תימא - אין הלכה כברייתא זו, דאשמועינן בה מאי דלא אשמעינן במתניתין, ובשום משנה לא סתם לן רבי הכי ואם רבי לא שנה רבי חייא מנין לו.

4.
והוא מציין שתוס' לא סובר כרש"י:
תוספות מסכת ביצה דף ו עמוד ב:

וכי תימא קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במשנה - פירש רש"י וגילה לנו רבי הואיל ולא סתם לן במשנה הכי דהברייתא משובשת דרבי לא שנאה ר' חייא מנין ליה
ותימה אם כן מאי פריך הא נולדה אסורה לא בית שמאי ולא ב"ה ואמאי דחיק נפשיה לאוקומה אליבא דתנאי הואיל ומשובשת היא

על כן צריך לפרש הכי וכי תימא קא משמע לן בברייתא מאי דלא אשמעינן במתניתין כלומר מאי ששייר במתני' קתני הברייתא דאי לא תנא אלא מתניתין הייתי אומר שמתירין בית שמאי דוקא כשנולדה אבל במעי אמה היו מודים דאסור ופריך תנינא דאדרבה נולדה חמורה יותר מבמעי אמה ואתיא נמי כבית הלל וכו' דבמעי אמה דברי הכל שריא.

תוס' סובר שלפעמים דברי ברייתא משלימים את מה ש"חסר" במשנה.

5.
וקצת קשה על שיטת רש"י, שהרי יש הרבה ברייתות בש"ס, שלא מוזכרות מקצתן במשנה כלשהי, ובכל זאת הלכה כמותן [לפי רש"י וה"תפארת ישראל"].

6.
ולכן נראה להסביר: אם, לדוגמא, ברייתא מובאת לסייע לדברי אמורא, כגון "תניא כוותיה ד..." הרי שגם אם ברייתא זו לא מוזכרת במשנה הרי שבדרך כלל אפילו הלכה כמותה, וזאת מפני שגם אמורא אמר את הדין שבברייתא משמע מכך, שהיתה מסורת בידו, וממילא ברייתא זו מוסמכת ומוסכמת.
נמצא שיש כאן חידוש: לא הברייתא מאשרת את דברי האמורא, אלא דברי האמורא נותנים מאשרים, שאותה ברייתא מוסמכת - ולא תלוי בהכרח בכך, שהאמורא הכיר את הברייתא.

7.
תוספת הערה על דברי רש"י הנ"ל במסכת ביצה דף ו:
פרחי כהונה מסכת ביצה דף ו עמוד ב:

ונ"ל ליישב כוונת רש"י דלא אמרינן משובשת אלא היכא דהך ברייתא לא אתיא אליבא דהלכתא כסתם משנה או כבית הלל דהלכה כמותם וכדאיתא לקמן די"ב ריש ע"ב פוק תני לברא הבערה ובישול לאו משנה היא ואת"ל משנה בית שמאי היא ע"ש...

לפי דבריו יוצא, שדברי רש"י מוגבלים ומצומצמים מאד, וב"סך הכל" קובעים, שברייתא "לא רשאית" לחלוק על "סתם משנה" ועל דעת "בית הלל"!

8.
ואולי ניתן להעיר שכל הנ"ל תלוי בשאלה אם מדובר בברייתא שהיתה קיימת לפני "רבי", או מדובר בברייתא ש"נולדה" אחרי "רבי" [על ידי רבי חייא].

8.1
לגבי ברייתות שהיו קיימות לפני ש"רבי" ערך את המשנה הרי פשוט שאין הלכה כאותן ברייתות מכך ש"רבי" התעלם מהם! ואילו לגבי ברייתא שנכתבה אחר "רבי" בהחלט ניתן לומר להיפך, שדווקא הלכה כמותה - שאותו תנא בברייתא חולק/משלים על דברי "רבי" במשנה!