סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

 

זה נהנה וזה לא חסר

זה נהנה וזה לא חסר, פטור. הטעם, כדברי ר' אמי: "וכי מה עשה לו? ומה חסרו? ומה הזיקו?". שלושת השאלות הללו מסבירות מדוע הנהנה פטור: הוא לא פגע בבעלות של הבעלים המקוריים, הנהנה לא חיסר להם דבר, וכן לא הזיק להם, וממילא לא נוצר חובת תשלום. מהרמב"ם מנמק: "שזו מדת סדום, וכן כל דבר שזה נהנה בו ואין חבירו מפסיד ואין חסר כלום, כופין עליו" (רמב"ם הל' שכנים ז, ח). אם הבעלים ידרשו תשלום עבור ההנאה זוהי מידה תואמת את התנהגותם של אנשי סדום.
אך כל זה מדובר לאחר שכבר נהנה. לא ניתן לחייב לכתחילה את המהנה לתת הנאה בחינם לאחר (תוס' ד"ה והא). כך גם אם הבעלים גילו את דעתם שאין הדבר נח להם (טור חושן משפט סי' שסג).
בספרות הפוסקים נידונו מקרים רבים האם הם תואמים את ההגדרה ההלכתית שזה נהנה וזה לא חסר, פטור. למשל: הרב אליעזר וולדינברג פסק שמותר לצלם או להעתיק מתוך ספר, אם הדבר נועד לשם לימוד ונוחות, ולא לשם מסחר, על אף שכתוב שאין להעתיק או לצלם מהספר, ובלבד שברור שאלמלי זה המצלם או המעתיק לא היה קונה את הספר לעצמו (שו"ת ציץ אליעזר חלק יח סי' פ). דוגמא נוספת. אדם פרסם בעיתון מודעה על מכירת דירה. מתווך שראה את המודעה שכנע קונה מסוים, ואכן הוא קנה לבסוף. המתווך תבע מהמוכר לשלם גם כן דמי תיווך, ובית הדין לממונות שע"י הרבנות בירושלים פסק שהמוכר פטור מלשלם דמי תיווך מאחר והוא לא ביקש את סיועו של המתווך, והמתווך קיבל כבר את חלקו מהקונה, וביחס למוכר זה נהנה וזה לא חסר פטור (פסקי דין ירושלים, דיני ממונות ובירורי יהדות ג, עמ' רכז).
פרטי דינים בסוגיה זו בספרו של פרופ' נחום רקובר, עושר ולא במשפט (מורשת המשפט בישראל, ירושלים תשמ"ח). בפתח דבריו הוא מציין שגם החוק שחוקק בכנסת כשם ספרו (התשל"ט), אימץ את עיקריו של המשפט העברי.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר