הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מחלוקת בין שני "סתם משנה"
פסחים פט ע"א
משנה. לעולם נמנין עליו עד שיהיה בו כזית לכל אחד ואחד. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט, רבי שמעון אומר: עד שיזרק את הדם.
גמרא. מאי קא משמע לן? - הא קא משמע לן: דאף על גב דאימני עליו חבורה זו - חוזרת, ונמנין עליו חבורה אחרת
דאף על גב דנמנין עליו חבורה [זו חוזרין ונמנין עליו חבורה] אחרת - כל חבורה שלימה שנימנו על פסח אחד ימשכו כולן ידיהן הימנו, ודלא כר' יהודה דאמר לקמן בפרק מי שהיה טמא (צט, א): ובלבד שיהיה אחד מבני חבורה ראשונה קיים עליו.
1.
רש"י מסכת פסחים דף פט עמוד א:
דאף על גב דנמנין עליו חבורה [זו חוזרין ונמנין עליו חבורה] אחרת - כל חבורה שלימה שנימנו על פסח אחד ימשכו כולן ידיהן הימנו, ודלא כר' יהודה דאמר לקמן בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צט, א): ובלבד שיהיה אחד מבני חבורה ראשונה קיים עליו.
רש"י מסביר שלומדים ממשנתנו דין שלא כרבי יהודה, שאי אפשר לחבורה חדשה לימנות על פסח שנמשכו ממנו כל בני החבורה הקודמת שהיתה מנויה עליו אם לא נשאר אפילו אחד מבני החבורה שעדיין מנוי עליו.
2.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קכג-קכד, שמביא, שגם רבי יוסי - שבדרך כלל הלכה כמותו - חולק שם על רבי יהודה. ובכל זאת מובא אצל אחד הפוסקים שהלכה דווקא כרבי יהודה מפני שיש "סתם משנה" כמותו להלן - מסכת פסחים דף צח עמוד ב. ולעומת זה משמע ממשנתנו שגם היא "סתם משנה" שלא כרבי יהודה. ועל כך הוא עונה שאם יש שני "סתם משנה" שסותרים זה לזה ההלכה תהיה כ"סתם משנה" המאוחר יותר-האחרון - כ"סתם משנה" בדף צח. וראה, שם, בהערה ע, שמביא הוכחה מהגמרא מסכת שבועות.
3.
ונביא רק מקור אחד שמסביר מדוע הלכה כ"סתם משנה" המאוחרת יותר [כמובן כשמדובר ששתי המשניות מובאות באותה מסכת, כי במסכתות שונות יש מי שמכריע, ש"אין סדר למשנה"]:
הליכות עולם שער שלישי פרק ב:
יז. פעמים סתם רבי משניות סותרות, ומפרש בריש שבועות ורבי היכי סתם הכא הכי והכא הכי
ומתרץ רבי מעיקרא סבר לה כפלוני וסתמה והדר סבר לה כפלוני וסתמה ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה,
שאע"פ שחזר בו רבי מקמייתא מאחר שפשטה ברוב התלמידים לא היה יכולת לשכחה מפיהם ולבטלה מבית המדרש והניח את שתיהן והאחרונה עיקר אחר שחזר בו רבי מן הראשונה:
