מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן

נזקי אדם ורכושו

"וכי יגוף שור איש את שור רעהו ומת, ומכרו את השור החי וחצו את כספו, וגם את המת יחצון" (שמות כא, לה). ר' מאיר ור' יהודה חולקים במשמעות הכתוב העוסק בשור תם שנגח בפעם הראשונה. באיזה אופן מוכרים את השור הנוגח וחוצים את שוויו בין בעל השור המזיק ובעל השור הניזק, בהתחשב בערך נבלת השור שניזק (בבא קמא לד ע"א).

הדבר המיוחד בשור שלא ידוע עליו שהוא נגחן, הוא בכך שהבעלים אינם משלמים נזק שלם אלא חצי נזק. אמוראים חלוקים מה טיבו של תשלום זה. רב פפא סובר שחצי נזק הוא פיצוי ממון, ולדברי רב הונא בנו של רב יהושע, התורה קנסה את הבעלים, כדי שמעתה ואילך ישמור את שורו. להלכה חצי הנזק הוא קנס (בבא קמא טו ע"א).

את המחויבות של אדם לפצות על נזקים, הגדיר הרמב"ם: "סילוק מיני עוול ומניעת נזקים. ולעוצם ההקפדה על מניעת הנזקים, נתחייב האדם בכל נזק שיגרם ע"י ממונו, או שנגרם ממעשיו, ממה שהיה יכול לשמרו ולנטרו מלהזיק. ולפיכך נתחייבנו בנזקים הנעשים ע"י בהמותינו- כדי שנשמרם" (מורה נבוכים ג, מ).

בעבר היה נפוץ השימוש בבעלי חיים למשא, לתעבורה וכד', וממילא היה שכיח יותר נזקים שנגרמו בתאונות בין בעלי חיים. חיוב הבעלים של בעל החיים המזיק, הוא מאחר וממונו הזיק. כיום את מקומם ברשות הרבים תופסים הרכבים, המשאיות וכד', ואם ח"ו מתרחשת תאונה, מדובר על נזקים שנגרמים ממעשיהם של בני אדם, ואין לראותם כנזקי שור בשור. נזקי הרכוש ונזקי הגוף, יכולים להיות גדולים מאד, ויש למצוא את הדרך לפצות את הניזק באופן כזה שגם המזיק יוכל לעמוד בתשלומים. ע"פ עקרונות התורה, נדרש לתקן תקנות כמו חובת ביטוח מקיף לרכב, ביטוח צד שלישי וכד', כדי להבטיח פיצוי הולם לניזק. החישוב הוא ע"פ שכיחות הנזקים, וע"פ תאונות קודמות, ומכאן שעליית עלות הביטוח משמשת כעין קנס לאדם המזיק במעשיו (בהרחבה: הרב נחום רבינוביץ', "אחריות על ממון שהזיק", מעליות, כה [תשס"ה], עמ'87-71).