מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם אמרי' קלבד"מ בשני גופין או רק בגוף א'
פסחים כט ע"א
דתניא ר' נחוניא בן הקנה היה עושה את יוהכ"פ כשבת לתשלומין מה שבת מתחייב בנפשו ופטור מן התשלומין אף יוהכ"פ וכו', ופירש"י ותוס' דה"ט מדאמרי' בזה "קם ליה בדרבה מיניה" ולכן נענש רק בעונש החמור ולא בעונש הקל. ועוד כ' תוס' דמהגמ' בשבת (צג:) מוכח דבמקום מיתה "וקרבן" לא אמרי' קלב"מ וחייב שתיהם ע"ש.
אולם יעו"ש בשבת בחי' הר"ן דס"ל איפכא דאף בקרבן אמרי' קלב"מ, דכ' וז"ל, וליכא למיפטריה על האוכלין מדינא דקלב"מ, דההוא דינא הוא בענין אחד כגון אם הדליק גדיש בשבת, אבל הכא דהוי שני גופין כלי ואוכלין לא, כנ"ל, עכ"ל הר"ן יעו"ש. ודלא כדס"ל לתוס' הכא.
אולם צ"ע בעצם דברי הר"ן הכא דכשהוי שני גופין וכגון בסוגיא דהתם דהוי כלי ואוכל לא אמרי' קלב"מ, דיעוי' בכתובות (ל:, לא.) דר' אשי אמר דאמרי' קלב"מ בזר שאכל תרומה שלו וקרע שיראין של חבירו בשעת הבליעה, ופירש"י דאע"ג דמיתה לאו משום ממונא דניזק אתיא ליה, שכן מתחייב מיתה ביד"ש מדאכל "תרומה" ולא מדהזיק לשיראין של חבירו, אפ"ה מיפטר דס"ל לר' אשי מיתה לזה ותשלומין לזה פטור ע"ש, וא"כ מבואר להדיא דאמרי' קלב"מ אף בשני גופין נפרדים לגמרי, דהא המיתה ביד"ש מתחייב מדאכל תרומה ומאידך החיוב ממון הוי מדקרע לשיראין דחבירו דתרי מעשים נפרדים לגמרי המה ואפ"ה מיפטר מהממון מדין קלב"מ, וא"כ מהו שכ' הר"ן הכא דלא אמרי' הכא קלב"מ וחייב מיתה ביד"א. והיינו סקילה ובנוסף אף קרבן חטאת על שהוציא "אוכל עם כלי" במזיד ובשוגג מדהוי "תרי גופין", וצ"ע. ודוחק לומר דדוקא במיתה ביד"ש לא איכפ"ל דהוי ב' גופין אך במיתה ביד"א בעינן שיהיה גוף א' והכא איירי במיתה ביד"א וע"ז כ' הר"ן דבעינן גוף א', דמה סברא לחלק בזה, וצע"ג בר"ן.
אולם נר' ליישב בס"ד, דהנה כ' בגמ' שם בשבת ת"ר המוציא אוכלין וכו' חייב אף על הכלי וכו', א"ר ששת הב"ע כגון ששגג על האוכלין והזיד על הכלי, מתקיף לה ר' אשי והא אף על הכלי קתני, אלא א"ר אשי כגון ששגג בזה ובזה וכו', ומאידך בכתובות שם כ' דר' פפא אמר דאמרי' קלב"מ כגון שתחב לו חבירו משקין של תרומה לתוך פיו, ור' אשי אמר דאמרי' קלב"מ בזר שאכל תרומה שלו וקרע שיראין וכו' יעו"ש, וא"כ י"ל דמש"כ הר"ן שם דדוקא בענין א' אמרי' קלב"מ היינו דוקא בדעת ר' ששת דהעמיד לברייתא דאיירי ששגג על האוכל והזיד על הכלי דחייב ע"ז מיתה וקרבן, וע"כ דה"ט דלא אמרי' קלב"מ ויפטר מקרבן מדהוי שתי גופין [ובקאתי לכפרה ס"ל דאינו נפק"מ וגם בזה אמרי' קלב"מ]. אולם לא כן ס"ל לר' אשי בכתובות שם דאף בכה"ג אמרי' קלב"מ וכגון שאכל תרומה וקרע שיראין וכו', וזהו גופא מה דהק' הכא ר' אשי "והא אף על הכלי קתני" דמזה משמע דחייב שתים והיינו אף "קרבן" על הכלי וא"כ קשה הא מדהוי תרי גופין "כלי ואוכל" א"כ לא אמרי' בזה קלב"מ ואין חייבים ע"ז "קרבן" כ"א רק "מיתה" ביד"א ותו לא, והבן בס"ד.
וא"כ יל"פ דזהו יסוד פלוגתת ר' ששת ור' אשי שם, דר"ש ס"ל דבתרי גופין לא אמרי' קלב"מ [וכש"כ הר"ן], וא"כ שפיר אפשר לפ' לברייתא דחייב על הכלי מיתת ב"ד או כרת ועל האוכל חטאת, אולם ר' אשי ס"ל דאף בתרי גופין אמרי' קלב"מ וא"כ א"א לפ' דחייב גם "חטאת", וכדס"ל לר' אשי להדיא בפ"ג דכתובות שם דאף בב' גופין אמרי' לזה, וא"כ לק"מ הר"ן, ודו"ק. וה"נ יל"פ דזהו יסוד פלוגתתן דר' פפא ור' אשי בכתובות, דר' פפא דאמר דאמרי' קלב"מ "כשתחב לו חבירו משקין של תרומה לתוך פיו" ס"ל כר' ששת דדוקא בדבר א' אמרי' קלב"מ ולכן העמיד דוקא בכה"ג דאית ביה רק "גוף אחד", ומשא"כ ר' אשי דהעמיד שם שאכל תרומה וקרע שיראין דהוי ב' גופין ס"ל דאף בב' גופין אמרי' קלב"מ, וכש"נ בס"ד. וזה כפתור ופרח.
