דיוק וחידוש ברש"י

מסכת עירובין דף קב

עמוד א

רש"י ד"ה שריתא. קורה כמו בצל קורתי (בראשית יט) בטלל שרותי:
רש"י מביא כאן לשון הפסוק בצל קורתי וכן את לשון התרגום, ולכאורה היה די לרש"י לומר שריתא קורה כתרגומו, או לכתוב כדמתרגם קורתי ולמאי העתיק גם את המילה בצל ואת התרגום בטלל,
וכן חזינן כאן בעמוד ב' את דרכו של רש"י שאינו מוסיף יותר ממה שצריך לתירגומו - ברש"י ד"ה אבי סדיא. נפלה לו על הכר שבמראשותיו כמו שמתרגם מראשותיו איסדוהי :
גם ברש"י עה"ת בפסוק הנזכר מאריך רש"י וכופל בלשונו - על אשר באו בצל קורתי. תרגום בטלל שריתי, תרגום של קורה שרותא:
וע"כ נראה שרש"י עה"ת רצה ליישב הלשון מדוע כתב בצל קורתי (במדרש נדרש קורתו של לוט ולא קורתה של אשתו שלא רצתה באורחים) ולא אמר אלי או אל ביתי וכן מה היא קורתי וכי קורה אחת היא כל ביתו, ומאחר שלוט עמד בעברא דדשא ולא נתנם להיכנס ע"י הקורה והיא היא קורתי וע"כ מכנה את הבית כלשון נופל על לשון צל קורתי,
והביא את התרגום של צל טלל, כדי להורות שקורה זו אינה כקורה המשמשת לצל הנקראת כשורא ולאחר שקבעוה בבנין נקראת מטללתא (בבא קמא ס"ו ע"ב וברש"י דמעיקרא כשורא. קודם שניתן בבנין: והשתא טללא. גג לאחר שנתנו בבירה ונותן עליו תקרת נסרים ועלייה: ), אלא קורה זו נקראת שריתא,
וע"כ כאן אצלנו בגמרא הביא רש"י גם את התרגום של צל - טלל, כדי להורות ולהבדיל את הקורה הזו שכבידה מאוד ורגילה להיות בכל בית עד שלוט מכנה את ביתו צל קורתי ע"ש קורה זו.